סליחה

סליחה מילדיי על כל מה שלא הספקתי
על מה שרציתי ושכחתי
על כל הויתורים שנאלצו לעשות
על הפעם ההיא שלא הייתי פנויה להקשיב
וגם על הפעם השניה והשלישית והאחרות
על כל הפעמים שאמרתי לא וכל כך כל כך רציתי שאוכל לומר כן
על כל הדמעות שלכם שנספגו בכרית ולא בכתף שלי
על כל הפעמים שניסיתי ורציתי אבל הגוף הכניע אותי ולא הצלחתי
על כל הפעמים שלא הבנתי

סליחה מהאיש שלי על כל הפעמים שהייתי חסרת סבלנות
על שנרדמתי בדיוק כשרצית לספר לי משהו
על פעמים שהייתי חסרת סבלנות
על כל הפעמים שהייתי עייפה מדי
על כל הפעמים שלא מספיק הייתי
וגם על כל השאר

סליחה מהאחיינים/ות שלי שאנחנו לא מספיק מתראים כדי שנכיר כמו שצריך
סליחה מהאחים שלי שאני לא מספיק שם לידכם..

סליחה מהחברות שלי על כל הפעמים שלא הייתי
על כל הפעמים שלא אבוא
סליחה כשלא באתי לעזור, לשמוח, לחגוג איתכן
סליחה שלא הייתי חברה כמו שמגיע לכן

סליחה מעצמי
על שלא טיפלתי בעצמי כמו שמגיע לי
סליחה שחיכיתי להיות גדולה כדי לעשות דברים ועכשיו קצת מאוחר מדי…
סליחה שלא הייתי פנויה להקשיב לעצמי
שהתעלמתי לפעמים ממה שהרגשתי וידעתי שנכון וצריך…
שלא אכלתי כמו שצריך, ולא שתיתי מספיק
סליחה שלא חייכתי מספיק, ולא צחקתי מספיק
סליחה שלפעמים נתתי ליאוש ולתסכול להשתלט
שלפעמים נתתי למחשבות לשלוט בי במקום שאני אשלוט בהן
שלא ישנתי מספיק
סליחה מעצמי שלא נתתי מספיק מקום לעצמי
שלפעמים ויתרתי על עצמי
סליחה

זה השיר שמתנגן לי השבוע בראש:
גן המשחקים/דני רובס
גן המשחקים מתרוקן בא הערב
והתריסים מוגפים בזמן
כל האימהות נצמדות אל הילד
כי עוד מעט הוא יפליג מכאן

עם אור אחרון מתגנב אל השער
שני סולמות וריחות ברושים
כששיחקתי פה מעולם לא חלמתי
שאהיה פעם בן שלושים

סובי סובי קרוסלה
איך עפר הופך לסלע
כמו בגן העדן נדנדות על עץ הדעת
ילד של אתמול מתי הפכתי גדול לא מוגן

גן המשחקים מסוגר לא מכיר בי
כמו פיטר פן מסרב לגדול
כל הגיבורים שהיו לי אי פעם
מתפוררים בארגז החול

כל האימהות, היצמדו אל הילד
עוד מעט הוא יפליג בזמן