Bad Moms

ראיתן כבר את הסרט 'אימהות רעות'?
הסרט מספר על אימהות. ואימהוּת.
על שיפוט של אימהות אימהות אחרות..
על המרתון להספיק הכל.
על הרצון לקחת הפסקה ולנשום קצת…
על הגבול בין עזרה לילדים לפינוק.
על הגבול בין מעורבות להתערבות.
על חברות.
על זוגיות.
ועל הורות.

בסוף הסרט תוך כדי הכתוביות השחקניות מצולמות עם האימהות שלהן ומדברות על גידול ילדים ואימהות על טעויות שעשו בתור אימהות, על הקושי ועל שקרים שסיפרו לילדות. וגם על האהבה והגאווה בהן.
המשפט שהכי תפס אותי שאחת האימהות אומרת היה:
THEY SURVIVED IN SPITE OF US
'הם שרדו למרות אותנו' הוא התרגום המילולי של המשפט.

ומצאתי את עצמי, והתלבטויות ודמעות ותסכולים ומחשבות שלי בכל כך הרבה קטעים בסרט.
ההתלבטות הקשה הזו כמה לשחרר?
האם כל מה שאנחנו רואים כעזרה אכן עוזר להן או מגביל אותן?
האם לי יש צורך/רצון בשליטה בחיים שלהן, כמו שהואשמתי לא פעם, או שבאמת אנחנו עושים הכל בשבילן רק מתוך ראייה של הצרכים שלהן?
מחשבות שכל הזמן מסתובבות והתלבטויות שלא נגמרות…

היה חופש עמוס ומלא ונפגשנו עם חברים ומשפחה ושוב ושוב ראיתי את הבנות שלי במצבים שאיתגרו אותן והקשו עליהן. והן התמודדו בדרכים שונות בכל פעם.
ובחלק מהפעמים הן בחרו לא להתמודד וגם זה היה לא פשוט.
והבנתי שוב את מה שכבר ידעתי.
אני רוצה שהן יהיו הן. בדיוק כמו שהן.
ואני רוצה לעזור להן להבין את העולם סביבן ולתת להם כלים להתמודד איתו ועם מצבים שונים.
אני רוצה שהן יבינו וידעו ויוכלו לבחור.

אני לא יודעת אם הן יהיו עצמאיות לחלוטין בעתיד או לא.
אני יודעת שכל מה שאנחנו עושים היום הוא מתוך מטרה שתהיה להן בחירה –
שתהיה להן כמה שיותר בחירה ושליטה בחיים שלהן.
שהן ילמדו שיש להן יכולות וכוחות.
שגם אם יצטרכו עזרה הן ידעו להגדיר במה ומי ואיך הם רוצות שיעזור.
שידעו שגם אם קשה לפעמים ולפעמים הכל קורס ומרגישים שאי אפשר יותר להתמודד עם העולם
זה בסדר.
כי מחר יהיה יום חדש.
והחברים האמיתיים והחברות האמיתיות שלהן יהיו שם גם אחרי שהן יבחרו לא להתמודד בחלק מהמקרים ויעזרו להן לקום ולהמשיך הלאה.
וגם הן יעזרו להן/ם כשחבר/ה יצטרכו.

יכול להיות שאני אמא לא משחררת אבל אני מאמינה שהילדות שלי וגם הבן שלי יצליחו לעשות כל מה שירצו.
אני עושה כל מה שאני רואה לנכון [ומצליחה לממן] כדי לעזור להם היום כדי שבעתיד יוכלו להתקדם בכל כיוון שירצו.
אני יודעת שבחלק מהמקרים הם צריכים יותר עזרה מאחרים.
גם אם הקשיים שלהם לא תמיד גלויים ולא תמיד ברורים הם אמיתיים ולא פשוטים.
והם כולם מתמודדים בצורה מעוררת השתהות.
מכל אחד ואחת מילדיי אני לומדת על התמודדות ועל אהבה ועל אחאות ועל חברות ועל אימהות.

לכל אחד ואחת מילדיי יש בשם את האותיות א' וי'.
האותיות הראשונות מהשמות שלי ושל אבא שלהן.
כי אנחנו נתנו להם את ההתחלה… וההמשך הוא מה שהם יעשו ממנו…
ביחד עם האותיות שלנו בשם אני מקווה שהן יזכרו תמיד שמותר לבקש עזרה ותמיד יהיה מי שיעזור ושתמיד תמיד יהיה לארבעתם אחת את השני.
ואותנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s