מחשבות על אימהות

חשבתי
על המרחק
בין האמא שרציתי להיות
לאמא שחשבתי שאהיה
לאמא שהייתי
לאמא שאני
לביני

הפוסט הזה נכתב כבר תקופה ארוכה.
כתבתי ומחקתי ושיניתי וכתבתי ושמרתי ושוב מחקתי וצינזרתי וכתבתי ומחקתי שוב ושוב ולא פרסמתי אבל אולי הגיע זמנו….

אומרים שאת השיעורים הכי אמיתיים על החיים אנחנו לומדים מילדינו.
אני לומדת מילדיי המון על אומץ והתמודדות ואושר ואכזבה ותסכול ועל יאוש ואהבה ושמחה ועל אחאות ועל למידה.
אני לומדת מהם ואיתם.
ואני לומדת בעצמי.

אחד השיעורים הכי קשים בעיני בהורות זה לשחרר.

אחת המילים שכל אמא שומעת מגילאים צעירים של הילדים "תשחררי… תסמכי עליו/ה, היא תסתדר"
אבל לשחרר זה לא רק לסמוך עליהם/ן זה גם לסמוך עלינו.
לסמוך עלי שלימדתי כל מה שצריך
לסמוך עלי שעזרתי לה לגדול עם ביטחון בעצמה
לסמוך עלי שציידתי אותו במספיק תושיה לכל מצב שהוא יתקל בו
לסמוך עלי שהענקתי להם מספיק ביטחון באהבה שלי ובמקום שלהם בלב שלי.
לסמוך עלי שגידלתי אותם בתחושת ביטחון שאמא תמיד תהיה כאן בשבילם.

ואני?
אני לא סומכת עלי.
אז איך אני יכולה להפסיק לדאוג?

והם מפלסים לעצמם את הדרך.
סוללים דרכים חדשות כשצריך.
ואני לומדת.
לומדת להתבונן בהם ולעזור להם לראות את עצמם.
לעזור להם לראות כמה הם יכולים.
כמה הם מצליחים. כמה הם מתמודדים.
וללמוד לשחרר.

השיעור הכי כואב וקשה שלמדתי הוא שלפעמים ילדיי בוחרים את הדרך שלהם ואני צריכה לאפשר להם ללכת בה כי רק הם בעצמם יוכלו להוציא את עצמם משדה הקוצים.

השיעור הכי כואב וקשה שלמדתי בהורות הוא שאני לא יכולה לסמוך על עצמי שנתתי כל מה שרציתי.
אבל אני האמא היחידה שיש להם.

והבחירה הכי חכמה שעשיתי בחיי הייתה אבא שלהם.
images (142)

 

 

 

 

16

הילדה שכבר 16 שנים מלמדת ומאתגרת אותנו בתובנות על הורות ועל החיים היום בת 16!
ילדה מלאת דמיון, עקשנות, יצירתיות, סקרנות.

gyefordadHPIM0381

ילדה שלי אני מאחלת לך שתישארי מלאת דמיון ותמשיכי ליצור ולכתוב.
שתישארי סקרנית ואוהבת ידע.

25.2.06b

שלאורך המסע שלך תראי את כל מי שמלווה אותך לאורך הדרך.
אני מאחלת שתמיד תדעי ותרגישי כמה את אהובה.Avital_012

Winnie-Pooh

לבחור אחרת!

לזכור שתמיד יש לנו בחירה.
זה לא קל.
ואפילו קשה מאד לפעמים.
יש כל מיני סיטואציות ומצבים שגורמים לתחושת חוסר אונים.
ועם זאת כמעט תמיד יש לנו בחירה.
לא תמיד נוכל לשלוט במה אנחנו מרגישים/ות.
אבל תמיד נוכל לבחור את התגובה.

תמיד תמיד יש לנו את הכוח למנוע ממישהי/ו להישאר לבד.
לבד מול רוע/ קושי/ משבר…
לא תמיד נוכל לשנות את המצב או לפתור אותו אבל תמיד נוכל להיות שם בשבילה/ו.

בכתה ד' או ה' היה אצלנו בכתה חרם.
אחת הילדות הובילה חרם כיתתי כנגד ילדה אחרת.
אני הייתי הילדה ששברה את החרם.
אני לא שיתפתי פעולה וכן דיברתי עם הילדה המוחרמת.
ובגלל זה גם איתי לא דיברו.
אבל אף אחת מאיתנו לא הייתה לבד.
אחריי עוד ילדה העיזה לשבור את החרם ואחכ עוד אחת או שתיים.
ואז כבר היינו קבוצה קטנה, קטנה מאד אולי, אבל אף אחת לא הייתה לבד.

download (8)

הבחירה הזו היא כמובן קשה ולא פשוטה.
ועד היום אני זוכרת את המחיר החברתי ששילמתי אז.
אבל גם זוכרת את ההרגשה של לא להיות לבד.
וגם את הידיעה שבזכותי זה לא עבד.
שבגללי עוד ילדות העיזו…

הלוואי ואף ילד בעולם לא ירגיש אף פעם לבד.
הלוואי ותמיד יהיה שם מישהו שיעיז.
מישהי אחת שתעיז להיות הראשונה שמושיטה יד ויושבת ליד.
מישהו אחד שיזכור ויזכיר שבשניים יותר קל.
אחת או אחד שיעיזו לעשות הצעד הראשון.

וכמו שכתבתי בפוסט אחר השנה:
הלוואי וכל ילדה שחוגגת יומולדת קטנה תזמין ליומולדת שלה ילדה אחת שהיא לא חשבה להזמין בהתחלה –  ילדה אחת שהיא אולי שונה אולי מוזרה אולי אחרת אבל גם היא תשמח כל כך להרגיש רצויה.
הלוואי ובחלק מהפעמים בחופש שילדות קובעות ללכת לקניון או לסרט או סתם להסתובב יחד הן יחליטו שהן מזמינות חברה אחת מהכתה שהן לא מזמינות בדרך כלל.
הלוואי וכל ילדה שמרגישה שונה/אחרת/בצד תרגיש שיש מי שרואה אותה..
שיש מי שרוצה להיות חברה שלה אפילו אם זה דורש קצת יותר…

כי לפעמים לקבל את מי שאחרת מאיתנו דורש קצת יותר
קצת יותר סבלנות..
קצת יותר רצון..
קצת יותר לב פתוח…
קצת יותר מאמץ..
הרבה פעמים אם מעזים ומנסים מגלים שגם מי ששונה או אחרת יכולה להיות חברת אמת.
ושבסוף הרווח כולו שלנו.

download (9)

היה חופש?

חופש מאתגר היה פה אבל גם עם נקודות הנאה משותפת ואור.
בילינו הרבה בבריכה…
IMG_20190817_103943

IMG_20190817_103737
וגם ביצירה:
ציור אחד משותף שהגו תיכננו וציירו שלושה ילדים יחד:
IMG_20190901_104059
ועוד ציורים של אורי:
IMG_20190901_093833

IMG_20190901_093848

IMG_20190901_104125

ואורי אחת שאפתה ויצרה באפיה:
IMG_20190706_185236

IMG_20190731_160132IMG_20190731_161838

IMG_20190803_144241

IMG_20190829_2031311

משחקים משותפים…
נסיעות על אופניים וקורקינט.
ביקור אחד במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב.
וילד אחד שגדל להיות נער בן 14.
ונשאר מופלא מרגש ואהוב!

לסיכום החופש כדי שנזכור קצת מה עשינו הדפסתי לאיימי ואורי מיני יומן חופש שנוצר בהשראת מעיין ביטון.
מינייומןחופש

והיום התחילה שנת לימודים חדשה.
עם ילדה אחת בתיכון.
שני ילדים בחטיבה.
וילדה קטנה גדולה בכתה ה'.

שתי ילדות בכיתות חדשות בבתי ספר חדשים להן.
מתוכן ילדה אחת שקפצה כתה מה' לז' ונוסעת פעם ראשונה בהסעות.
ואמא אחת שמשתדלת לזכור איך לנשום סדיר.

ואני מאחלת לילד/ות שלי ולכולנו:
שיהיו יותר ימים שגרתיים שמחים ושלווים ממאתגרים.
שתמשיכו לשאול שאלות ולחקור למציאת התשובות.
שתלמדו דברים חדשים גם על עצמכם ועל העולם.
שתזכרו להנות מהדרך…
ולקחת המון הפסקות נשימה!

אוֹמְרִים שֶׁמִּבְּחִינָה אֲוִירוֹדִינָמִית
הַדְּבוֹרָה לֹא יְכוֹלָה לָעוּף
שֶׁטַח הַפָּנִים שֶׁל הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהּ קָטָן
יַחֲסִית לַמִּשְׁקָל שֶׁל כָּל הַגּוּף

אָז אִם מַכְנִיסִים אֶת הַנְּתוּנִים שֶׁלָּהּ
לְתוֹךְ הַנֻּסְחָאוֹת הָרְגִילוֹת
רוֹאִים שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לְהִתְנַתֵּק מֵהָרִצְפָּה
בֶּטַח לֹא מְסֻגֶּלֶת לַעֲלוֹת

הָעִנְיָן הוּא שֶׁהַדְּבוֹרָה לֹא יוֹדַעַת אֶת זֶה
אָז הִיא עָפָה כְּאִילּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה
מָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁתָּמִיד נֶחְמָד לִבְדֹּק בַּנֻּסְחָאוֹת
אֲבָל לִפְעָמִים כְּדַאי לִסְמֹךְ עַל הַדְּבוֹרָה

מתוך הספר: "אם נתעלם מהפיל"

 

בן 14

לפני 14 שנים בלידה הכי טובה שהייתה לי נולד ילד קסם.
fordad
ילד שכולו טוב לב ואהבה.
ילד מלא רגישות, תום וטוב לב.
האח הכי טוב בעולם.
אביר סקרן חכם עקשן יצירתי ומלא שמחת חיים.

IMG_3313

אני מאחלת לך ילד שלי שתמיד תמיד תרגיש כמה אתה אהוב.
שתצליח לראות את עצמך כמו שאלה שמסביבך רואים: כמה אתה יחיד ומיוחד.
שתישאר רגיש ומרגש
סקרן ולומד.
שתמשיך לפזר סביבך אהבה וטוב ולב ושמחת חיים
שתישאר רגיש לסביבתך אבל שלא תשכח את עצמך בדרך.

ה

שתדע ותרגיש תמיד תמיד כמה אנחנו אוהבים אותך וגאים שאתה שלנו.

17 שנות נישואים….

לפני 17 שנים החזקנו ידיים מתחת לחופה בחתונה הכי שמחה וכיפית שהייתה יכולה להיות…

ומאז אנחנו ממשיכים להחזיק ידיים.
צולחים יחד את כל האתגרים.

ואנחנו עדיין יחד… עדיין אוהבים.

"הרי ידענו גם ימים רבים של קושי
ומכל מכשול הפציע איזה יופי
איזה קסם להקיץ כל בוקר לצידך
ואחרי כל השנים אני בוחרת שוב בך"


עוד שבוע יסתיים אחד החופשים המתאתגרים שחווינו וגם אותו צלחנו יחד…
בין הילדים לעבודה ללנסות למצוא רגע שקט..
כמו בתמונה המעולה שצילמה תמרי  רגע אחד שלנו בין הילד/ות….

1003078_957941410905556_8131147363571447366_n

ואולי זו אחת ההוכחות לזו שזו אהבת אמת…
אנחנו עדיין ביחד. עדיין אוהבים…
צולחים הכל יחד וגם מנסים למצוא בתוך העומס רגע אחד של ביחד לבד.
!!!!! true love wins every time

ואני מאחלת לנו:
שיהיו לנו המון רגעים של ביחד אולי נצליח אפילו למצוא זמן לבד ביחד!
הרבה לילות מלאי שינה שפע יקיצות טבעיות.

הרבה קפה..
הרבה זמן יחד…
שתמיד נמשיך להצחיק אחד את השניה
ואם אפשר גם שגרה – סתם שגרה משעממת ונטולת הפתעות.
ושנמשיך כל בוקר מחדש לבחור זו בזה…

פוסט יומולדת

כבר כמה שנים שאני לא חוגגת לעצמי יום הולדת.
אני אוהבת מאד ימי הולדת.
ולילדים תמיד אני מתכננת דברים הרבה זמן מראש והם מתעוררים לבית מקושט במיוחד בשבילם וגם לאיש שלי הכנו דברים ליומולדת.
אבל לעצמי בשנים האחרונות לא מרגישה רצון לחגוג.

download (3)
כתבתי כבר קצת על כך שחווינו תקופה לא פשוטה שהשפיעה ומשפיעה על כל בני/ות המשפחה.
באיזשהו שלב בתוכה כמעט הלכתי לאיבוד ובזכות האיש שלי ואחות ליבי גם חזרתי משם.
לפני 3 שנים כתבתי וידוי יומולדת על החיים עם דיכאון וחרדה.
וכמו שכתבתי אז גם עכשיו אני שורדת כל יום בתורו.

למזלי נשארו לי עוד כמה חברות שלא מוותרות עלי. לפחות בנתיים.
למרות ששתיים מהן חיות מעבר לים, כל אחת מהן מוצאת זמן בשבילי בתוך מרתון החיים שלה.
ואני יודעת שלכל אחת מהחברות שלי אכפת ממני ואני יכולה לבקש זמן הקשבה כשאצטרך.
הן גורמות לי בכל פעם מחדש להרגיש מבורכת על שהן בחיי ולא מוותרות עלי.
ואני מקווה שגם אני מצליחה להיות פה בשבילן.

קושי מוביל לבדידות.
והידיעה שהן בחיי עוזרת לי להרגיש פחות בודדה לפעמים.

למזלי בורכנו גם במשפחה של האיש ושלי שמקיפים אותנו ונמצאים תמיד במרחק טלפון.
ובעיקר בורכתי באיש שלי.
שכבר כתבתי עליו כמה פעמים.
אבל המזל הכי גדול שלי זה שהוא בחר בי לחלוק איתי את חייו.
בלעדיו לא הייתי כאן כבר מזמן.

הקושי עדיין כאן.
ואנחנו שורדים כל יום לחוד.
ובתוך הסערות שהן חיינו אני מצליחה לראות את נקודות האור.
את ההתקדמויות של הילד/ות.
כל ילד והדרך שלו כל ילדה ומה שנכון לה.

אני לומדת שאחד החלקים שהכי קשים לי באימהות זה לסמוך על עצמי לתת להם להיות הם ולהישאר ליד או ממאחוריהם למתי שיצטרכו.
לקוות שיפנו אלינו כשיצטרכו. לקוות שאוכל לעזור.
ולהבין שלפעמים לא.
אני משתדלת להקשיב ולעזור איפה שאני יכולה.

ולומדת שלא תמיד אני יכולה, שלפעמים רק להיות זה לא מספיק, שלפעמים אני לא מספיקה.
לא יכולה לעזור, לא יכולה לשנות כלום במצב ורק להיות איתם, להיות שם,  זה לא מספיק –
אבל זה כל מה שיש לי.
ללמוד לתת להם להבין שזו הדרך שלהם. החיים שלהם ומה שהם יעשו מהם.
שאנחנו תמיד נהיה כאן ונעזור במה שנוכל או נחפש עזרה אבל הם יצטרכו ללמוד להיעזר.
כשהלכו לאיבוד חברים דמיוניים ופיות כשהיו בני שנתיים וארבע ושש היה לי הרבה יותר קל לעזור ולפתור את הקשיים.

כמו שדני רובס כתב באחד השירים הכי אהובים עלי מהאלבום האחרון שלו:
"הלוואי והעולם היה אחר 
הלוואי וזה היה פשוט 
כמו ילד על הדשא לנתר 
עם מנגינה יפה לשוט "

וליומולדת שלי אני מאחלת לעצמי לשנה הקרובה ובכלל:
להרגיש ולהיות פחות בודדה.
פחות להסתגר ויותר לצאת מהבית.
להרגיש פחות מותשת, פחות לא מספיקה.
לשחות יותר.
לסלוח לעצמי יותר.
לישון יותר.
לדאוג פחות.

download (1)

ואם תרצו לעשות משהו טוב לכבוד יום ההולדת שלי או סתם לעזור תתרמו ללביא ותזכו לעזור לחבר של איימי  לקבל טיפול שיעזור לו  לחיות עוד שנה ולבוא שנה הבאה לחגוג עם איימי בת מצווה.
לביא בן לשני הורים מופלאים ונהדרים עם אח ואחות נהדרים לא פחות.
משפחה מופלאה ומיוחדת שאני לומדת ממנה המון על תקווה ואהבה.