אורי שלי אני מסתכלת עלייך ומשתאה מהנערה שגדלה ומתבגרת מול עיני. רק אתמול היית התינוקת שלי ופתאום את כבר נערה. נערה שעברה בחייה כל כך הרבה וממשיכה כל יום לשחק במשחק של פוליאנה. נערה שלפעמים החיוך שלה מסתיר המון רגשות ועדיין היא ממשיכה לפזר סביבה שמחת חיים וחיוכים וצבע. נערה שאופה ומבשלת ומזלפת ומקשטת. שמעיזה ומנסה. שלומדת וחוקרת. ששואלת ועונה. שמחייכת וצוחקת וכועסת ונבהלת ונרגעת. שמציירת ויוצרת. שזזה ומתעמלת ומתמלאת אנרגיות בזמן שכולנו מתעייפים רק מלהסתכל עליה.
אורי שלי. שלנו. את נערה מיוחדת יחודית יצירתית חכמה יפהפיה מבפנים ומבחוץ מלאת אנרגיות. אמיצה. חכמה. רגישה. אחות נהדרת. חברה טובה. נערה שהתמודדה ומתמודדת עם אתגרים לא פשוטים.
ילדה אהובה שלי. אני מסתכלת עלייך ומשתאה – איך את מתמודדת עם כל אתגר שניצב בדרכך. איך את מתבגרת ולומדת על עצמך ועל העולם. מלמדת אותנו זויות ראיה חדשות על העולם על הורות ואחאות והתמודדות. את מלמדת אותנו על הסתגלות ואומץ. על שמחת חיים ויצירה ועקשנות. על אהבה. על התחלות חדשות. וחברות. ועל למידה ויצירתיות.
אני מאחלת לך שתמיד תמיד תמיד תרגישי ותדעי כמה את אהובה. אני מאחלת לך שתמיד תמיד תצליחי למצוא את רוצות ורוצי טובתך שמלווים אותך בדרך שלך. שתמשיכי לצלוח אתגרים באומץ לב ותושיה ולא תחששי לבקש עזרה מאוהבייך ואלו שרוצים בטובתך. שתמשיכי לאהוב את כל הצבעים ותצליחי תמיד לראות גוונים שונים בכל מיני מצבים. אני מאחלת שתישארי סקרנית ואוהבת למידה ותמשיכי ללמוד ולשאול ולבדוק ולא לוותר על ידע. שתמשיכי ליצור ולהנות מהיצירות שלך. שתמשיכי לאפות ולהעיז להתנסות בדברים חדשים. שתישארי רגישה לאחרים.ות אבל תזכרי תמיד לתת מקום לעצמך ולהיות סלחנית באותה מידה גם כלפי עצמך. שתעיזי תמיד להשמיע את קולך והדעות שלך ותמצאי את הדרך הכי נכונה ומתאימה לך. שתדעי ותרגישי תמיד כמה את אהובה ומופלאה. שאף פעם לא תרגישי לבד. אני מאחלת לך שתדעי ותרגישי תמיד כמה אנחנו גאים בך על מי ומה שאת. ותמיד נהיה גאים. שתזכרי ותדעי שתמיד תמיד אנחנו – אמא ואבא – כאן, לידך, וגם מאחורייך צופים בך הולכת בדרך שאת סוללת לעצמך אוהבים הכי בעולם ומשתאים ממך.
נולדת חייכנית ואהובה. ואנחנו בחרנו לקרוא לך גיא. י' מאבא. א' מאמא – כך שתמיד, בכך מקום בו תהיי, תדעי שאנחנו כאן בשבילך ואיתך. ג' מגניה. גניה ברמן – אשה אהובה שהייתה לי אמא שניה ורציתי להנציח את זכרה וגם שתזכרי תמיד שאת שייכת למשפחה אוהבת ותומכת שתמיד תהיי חלק ממנה.
בכורתנו שלימדה אותנו כל כך הרבה על אימהות והורות, ואחאות, ומשפחה, ולמידה, וסקרנות, על סבלנות והתקדמות על תסכולים והצלחות, על דמיון ועל סיפור סיפורים ועל עוד כל כך הרבה דברים אחרים.
ילדה שלי אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך הכי נכונה עבורך. שתמשיכי להציב לעצמך מטרות חדשות כל הזמן ולנסות להשיג אותן. שתמשיכי לחלום חלומות חדשים ולנסות להגשים אותם.
ילדה שלי הלוואי ותרגישי תמיד אהובה. אני מאחלת לך מאחלת לך שתצליחי להאמין שיש סביבך מי שאוהב.ת אותך ולראות את הטוב שיש סביבך ובך. אני מאחלת לך שבכל פעם שתתקלי בקושי או אתגר או מכשול תצליחי לראות סביבך את אלו שרוצים.ות בטובתך ושיכולים.ות ורוצים.ות לעזור. שתישארי מלאת אמפטיה ורגישות לסביבתך ותמשיכי לראות סביבך את מי שזקוק.ה לעזרה אבל תדעי לשמור גם על עצמך ולזכור שגם לך מותר לבקש ולקבל עזרה. הלוואי ותזכרי שגם כשאת צריכה יותר עזרה ממה שחשבת ויותר תמיכה ממה שחשבת זה לא הופך את החלומות והמטרות שלך לפחות ראויים או אותך לפחות מצליחה. הלוואי ותמשיכי לחלום וללמוד ולהציב לעצמך מטרות ולחתור להגשים אותן.
קטנתי התחילה היום כתה ז'. בית ספר חדש. ילדים.ות חדשים.ות. צוות חדש לה. קטנתי שלי הולכת לה במסלולים חדשים. ואני רק מסתכלת מהשער…
שנה שעברה חווינו איתה את השנה הכי גרועה וקשה שהייתה לנו במערכת החינוך. כשהייתה בפגישה בית הספר החדש ונשאלה על כתה ו' אמרה שהרגישה שלא ראו אותה בכלל. שרוב הצוות ראה רק את החוזקות שלה ולא נתן מקום או לגיטמיציה לקשיים אז היא לא יכולה הייתה כל השנה להגיד מתי קשה לה. אני מצטערת בשבילה על השנה שהיא חוותה. ומצטערת מאד שהיא צריכה את המסגרת כי אחרת הייתה נשארת השנה בחינוך ביתי. הוכיחו לנו איך אפשר בשנה אחת להרוס התקדמות של שנים. הוכיחו לנו איך אפשר להרוס דימוי עצמי לילדה בשנה אחת. וכן. היו גם נשות צוות אחרות בכתה שלה, מעטות מאד, שראו אותה ועשו מה שיכלו במסגרת תפקידן. ולו הילדה שלי לא הייתה זקוקה כל כך למסגרת ברורה וקבועה וסדר יום קבוע היא הייתה נשארת בבית השנה, אבל בזכות נשות הצוות המעטות האלה יכולנו לשלוח אותה לבית ספר עם ידיעה שכל יום, לפחות חלק מהיום, יש לפחות מישהי אחת שרואה אותה. שנת לימודים שלמה שהילדה שלנו ואנחנו מרגישים לא נראים. שלאף אחד לא אכפת מילדה אחת שלא מפריעה לאף אחד רק הולכת ונעלמת בתוך עצמה.
והיה לנו חופש שלם יחד מורכב ולא פשוט אבל היה גם כיפי. היא לא הלכה לקייטנה רוב החופש ועשתה המון דברים בבית. לבד, איתי, עם האח.יות שלה.. ולאט לאט הרגשנו שהיא מתחילה לחזור לעצמה ואלינו.. היא חזרה לחייך וחזרה לה שמחת החיים. והיא יצרה ואפתה והרכיבה פזלים וקראה והלכה ועשתה המון המון דברים.
לפני שנים כשהיא התחילה כתה א' היא התחילה עם חששות אבל בעיקר עם ציפיה וסקרנות והתרגשות. ובכל יום היו חוויות חדשות וגילויים. והסקרנות ואהבת הלמידה רק הלכו וגדלו אצלה. והיא הלכה לבית ספר בשמחה וציפיה ללמוד דברים חדשים על העולם ועל עצמה וחזרה בשמחה. והיום.. היום הקטנה ההיא.. הקטנה שלי התחילה חטיבת ביניים.
בפגישה עם המחנכת והסייעת החדשות לפני תחילת השנה הן ישבו ושאלו אותה על עצמה והקשיבו לה ואמרו לה כמה פעמים במילים שונות: אנחנו יודעות שייקח זמן לסמוך עלינו. ולנו להכיר אותך ולך להכיר אותנו. אבל אנחנו כאן. ותדעי שאת יכולה לפנות לנו בכל דבר ותמיד נמצא זמן להקשיב.
ואחרי הפגישה היא אמרה: נראה לי שיהיה לי שם טוב. נראה לי שיקשיבו לי ויעזרו לי.
וזהו. זה בעיקר מה שאני מייחלת לו בשבילה. צוות שרוצה להכיר אותה. כמו שהיא. שיעזור להעצים את החוזקות ולסייע ולקדם איפה ומתי שקשה ומתאתגר. שיעזור לה לראות כמה רגישה וחכמה ומיוחדת היא. צוות שיעטוף ויקיף ויאתגר אותה ומתוך העיטוף לצד הדרישות היא תצליח לפלס לה את הדרך שלה את השביל הנכון והמתאים לה. ושתמיד תמיד תמיד היא תרגיש שמקשיבים לה ורואים אותה ושיש לה ממי לבקש עזרה אם היא צריכה.
הלוואי והילדה שלי תמשיך לחייך ותחזור להאמין בעצמה כמו שאנחנו מאמינים. הלוואי ובית הספר הזה יהיה באמת המקום הנכון בשבילה כמו שאנחנו חושבים.
הלוואי ועד הבת מצווה שלה [עוד 107 ימים. תודה ששאלתם.ן] כולנו נרגיש שהיא הגיעה למקום הנכון לה ונחגוג את השנה הזו ואת הדרך החדשה שהיא מתחילה בה היום.
הלוואי ולה ולכל שאר הילדים.ות יהיה תמיד צוות שרואה אותם.ן. שאכפת לו מהן.ם. שעוזר להם.ן לגלות את העולם ואת עצמם.ן ולהתקדם ולהתפתח ולהאמין בעצמם.ן.
16 שנים שאני אמא שלך. מעל 5800 שעות של השתאות ממך. יותר מ 140,000 דקות של גאוה בך.
לא ידעתי שאפשר להרגיש גאוה והשתאות ולהמשיך ללמוד מילד כל כך הרבה. כבר יותר מ- 190 חודשים שאני לומדת ממך כל כך הרבה. על נתינה. ועל למידה. על הורות. ועל אחאות. על ביטחון עצמי. ועל שקט. על סערות. ועל התמודדות. על אומץ. ועל פחד. על נתינה. ועל אמונה. ועל אהבה. ועוד מליוני דברים אחרים.
אני מאחלת לך שתרגיש כל יום את האהבה והגאווה שלי ושלנו מלווה אותך ומקיפה אותך. שתמשיך למצוא את השביל הנכון לך ותראה את כל דורשי טובתך שצועדים איתך שם.
שתמשיך להתקדם בשבילים שאתה חוצב לך ולפחות חלקם יהיו קלים יותר לצעידה. שתיתן לחברים.ות לצעוד איתך ותאפשר לעצמך להכיר חברים.ות חדשים.ות.
ותגלה עוד תחומים ונושאים חדשים. אני מאחלת לך שתמשיך להכיר בעצמך צדדים חדשים ותרשה גם לשאר העולם להכיר אותך ואותם. אני מקווה שתזכור תמיד תמיד לשים גם את עצמך והרצונות והצרכים שלך בראש סדר העדיפויות שלך. שתמשיך לגלות ולהתפתח וללמוד את מה שמעניין אותך. אני מקווה שתמשיך למצוא את הדרך שלך ותרגיש תמיד כמה יש בך ותצליח להאמין בעצמך וביכולות שלך כמוני! הלוואי ותצליח להגשים את כל החלומות שלך ואז להציב לעצמך חלומות חדשים להגשמה. הלוואי ותצליח בכל מה שתרצה ותמצא לך את השביל הכי נכון ומתאים לך.
שוב יש לך יומולדת. ושוב יש לי הזדמנות להודות על מה ומי שאתה. וגם להודות על שבחרת לחלוק את חייך איתי ולא עזבת מאז..
אני מאחלת לך כל מה שאיחלתי כבר: שהשנה הבאה תהיה מלאה בשגרה. שגרה משעממת, פשוטה בלי שום הפתעות. מאחלת שתמיד תרגיש ותאמין כמה אתה אהוב. שתישן יותר ותעבוד פחות. שתזכור את עצמך בתוך המרתון היומיומי של חיינו. שתמשיך לרוץ בשביל הכושר ובשביל הנשימה ומתוך בחירה ופחות במרתון החיים. שתצליח להנות מההורות והאבהות ולא רק לעבוד בזה. שתזכור כמה אני אוהבת אותך!
אני מאחלת לך שתצליח לראות את עצמך ולו קצת כמו שאנשים סביבך רואים אותך. מאחלת שתצליח לראות את עצמך ולהשאיר מקום לעצמך. לתת לעצמך. אני מאחלת שבשנה הקרובה תעשה דברים שכיף וטוב לך לעשות ולא רק דברים שצריך. עם עצמך. עם הילדים. עם שאר המשפחה.
באחת השיחות שלנו השנה שאלת אותי מה אני מקווה שתיהיי בעתיד כשתיהיי גדולה? עניתי לך שאני מקווה שתיהיי מאושרת והכי עצמאית שתוכלי להיות ואת ענית: באמת? זה גם מה שאני מקווה להיות אבל גם עוד דברים.
נולדת לפני 13 שנים במהירות. הלידה הכי מהירה שהייתה לי. והייתי צריכה זמן להתאושש. אבל את מייד התחלת להסתכל מסביב ולבחון וללמוד את העולם. ומאז המשכת לרוץ קדימה. זחלת בגיל חודשיים. טיפסת את כל המדרגות בגיל 5 חודשים. והמשכת לרוץ. יכולת לרוץ וללכת קילומטרים בלי להסתכל אחורה. ואנחנו תמיד היינו שם מאחורייך מנסים לעמוד בקצב.
גם לחטיבה עברת במהירות. סיימת כתה ה' וקפצת לז' פתאום חטיבת ביניים. עיר אחרת… בית ספר חדש… כתה חדשה… ואת הוכחת לנו כמה זה היה נכון לך. מצאת את מקומך במועצת תלמידים ובועדת עיתון. הרצית לכל כיתות השכבה על כיתת תקשורת ואוטיזם ועל עצמך.
מאז שנולדת את מלמדת אותנו שיש זויות שלא הכרנו להסתכל על העולם. את מלמדת אותנו, ואת כל מי שפוגש ומכיר אותך לראות ולשאול שאלות ולבחון מחדש דעות ואמונות ולחשוב על דברים אחרת.
באחת השיחות האחרונות שלנו אמרתי לך שאחד הדברים החשובים לי זה שאף פעם לא תרגישי לבד. שתמיד תמיד תדעי ותרגישי שיש לך למי לפנות. הזכרתי לך שאנחנו וגם אחיך הגדול ומבוגרים אחרים [ואת ואני מנינו יחד שמות של כמה מהם] תמיד במרחק טלפון אם לא בחדר ליד כשאת צריכה משהו – עזרה או רק הקשבה. אמרתי לך שהייתי רוצה שתמיד תרגישי אהובה ורצויה אבל גם הייתי רוצה שתדעי ותרגישי שאת אף פעם אף פעם לא לבד.
ילדה שלי את מציבה לעצמך כל הזמן אתגרים חדשים. וכובשת אותם ומאתגרת את עצמך מחדש.
את אחת הילדות הכי אמיצות שאני מכירה! את בוחרת להתמודד עם אתגרים ולומדת שזה בסדר לבקש עזרה ולומדת לבקש עזרה ולהיעזר במי שסביבך כדי לכבוש אתגרים חדשים ומטרות חדשות ואז מציבה לעצמך יעדים חדשים. את רגישה לאחרים.ות וממשיכה כל הזמן להתקדם וללמוד ולשאול ולחקור. את אחות נהדרת! תלמידה מובילה! חברה טובה! את ילדה מופלאה ומרגשת!
ילדה שלי אני מאחלת לך שתמיד תמיד תדעי ותרגישי כמה את אהובה. אני מאחלת לך שתמיד תרגישי ותדעי כמה את מופלאה וחכמה ויפהפיה מבפנים ומבחוץ. אני מאחלת שתישארי רגישה לאחרות.ים ותהיי מקבלת וסלחנית באותה מידה גם לעצמך. שאף פעם לא תוותרי על הדרך שלך ועל זוית הראיה שלך.
אני מאחלת לך שתדעי ותרגישי כמה אנחנו גאים בך על מי ומה שאת. ותמיד נהיה גאים. שתזכרי ותדעי שתמיד תמיד אנחנו – אמא ואבא – כאן, לידך, מאחורייך צופים בך הולכת בדרך שאת סוללת לעצמך אוהבים הכי בעולם ומשתאים ממך.
סיפרת לי שבסדנת הכתיבה שאת משתתפת בה היית צריכה לספר מה יהיה שם הספר על חייך אם היית כותבת אותו ושהשם שנראה לך הוא: "האתגרים וההצלחות שלי" ואני חושבת שזה כל כך מתאים. ילדה אהובה שמתמודדת עם אתגרים לא קטנים. ועומדת מולם באומץ. את ממשיכה להיות רגישה לכל מי שסביבך. ולומדת לא לוותר על עצמך בדרך. את לומדת לראות את אלו בדרך שלך שרוצות ורוצים לעזור. את לומדת לעמוד על שלך ולא לוותר.
את מלמדת אותנו על הסתגלות ואומץ והתמודדות. על שמחת חיים ויצירה ועקשנות. על אהבה. על הורות ואחאות. על התחלות חדשות. וחברות. ועל למידה ויצירתיות.
You defy the impossible Got a heart unstoppable You are more than ready, yeah
Not just a fighter Not just a dreamer Amazing creator Relentless believer In who I am and what I got inside
Dream, see, write, live your story Every day it keeps unfolding, unfolding Make it your own The power is all yours Dream, see, write, live your story Dream big and live your story
So many roads for you to pave Let them all go your way You are more than ready, yeah ….
ואני מאחלת לך שתמיד תחלמי בגדול! שתמיד תזכרי תזכרי שאת יכולה! שתשמיעי את קולך ואת דעותייך בראש מורם ובידיעה שיש לך מה להגיד ורוצים/ות לשמוע אותך. אני מאחלת לך שתמיד תמיד תצליחי למצוא את רוצות ורוצי טובתך שמלווים אותך בדרך שלך. אני מאחלת לך שתמשיכי לגדול ולהתפתח וללמוד על עצמך ועל העולם. ותמשיכי ללמד אותנו. אני מאחלת שתישארי סקרנית ואוהבת למידה ותמשיכי ללמוד ולשאול ולבדוק ולא לוותר על ידע. אני מאחלת שתמשיכי לאהוב צבע ולראות צבעים וגוונים בכל דבר. אני מאחלת שתמשיכי ליצור ולהנות מהיצירות שלך… אני מאחלת שתמשיכי לאפות ולהכין לנו דברים טעימים. שתמשיכי לעשות לעצמך תסרוקות מגניבות ויצירתיות אבל שלפעמים תרשי גם לי… שתמשיכי לחבק את העולם וכל הצבעים שיש בו ותרשי לפעמים גם לחבק אותך!
אני מאחלת שתזכרי ותרגישי תמיד כמה אהובה ונהדרת ויצירתית ונפלאה וחכמה ומוכשרת. אני מאחלת לך שתגשימי את כל החלומות שלך!
ילד נכנס לבידוד בגלל חשיפה למורה. הוא בודד לפי כל הכללים בחדר עם מקלחת ושירותים ומחשב. קיבל אוכל בכלים חד פעמיים. והרבה ווטס אפ מהאחיות שלו ומאיתנו. באמצע הבידוד שלו בערב ראש השנה קיבלנו הודעה שגם אחותו צריכה להיכנס לבידוד בגלל חשיפה למורה בבית ספר שלה. קודם כל בודדנו אותה בחדר לכמה שעות כדי להתארגן. ואז החלטנו שלבודד שני ילדים לחוד זה יותר מדי וגם ערב חג ונכנסים כל המשפחה לבידוד. אז תלינו שלט על דלת הכניסה ומערב ראש השנה עד כיפור היינו כולנו בבידוד יחד.
כמו במשחק של פוליאנה בספר המופלא של אלינור פורטר אני בוחרת לכתוב על חלק ממה שעשינו בבידוד – רק על החלקים החיוביים. קודם כל אני חייבת להגיד תודה להורים ולאח/יות שלנו שקנו והכינו והביאו כל מה שביקשנו בלעדיהם היה לנו קשה יותר והיינו רעבים יותר. וגם לחברים/שכנים שלנו שהסכימו להוריד לנו זבל בלעדיהם היה לנו מסריח יותר.
סידרנו לנו שולחן חג ובזכות איימי ואורי שהתעקשו גם התלבשנו כולנו בבגדים חגיגיים ואפילו הצטלמנו. אין תמונות כי לילדים יש דעה משל עצמם והם לא מרשים. אבל יש תמונות של שולחן החג עם הראנר הנפלא של קרן דניס שקניתי לפני הסגר הקודם במבצע דרך הדף הנפלא של רעות תקני לי ומשמח אותי כבר חג שני למרות ששוב ישבנו רק אנחנו ולא שולחן גדול ומלא באנשים אהובים נוספים.
וכמובן תפוח עם דבש. והיה גם תפוח עם סילאן לטבעונית ולמי שרוצה.
בשולחן החג הקראנו את טקסט ראש השנה שלנו. אני מעתיקה חלק ממנו: ראש השנה הוא החג המציין את יום פתיחת השנה העברית. ראש השנה חל בתאריכים א' ו-ב' בתשרי. המילה "שנה" באה מן השורש ש.נ.ה. -שמשמעותו היא לִשְנות, לחזור. מצד אחד אנחנו חוזרים על מעגל החגים, מצד שני אנחנו רוצים לשנות ולהשתנות, ולהתחדש עם השנה החדשה. הזמן שחולף אינו תלוי בנו, אך אנו יכולים להשפיע על האופן שבו הזמן יעבור ומה נעשה בו.
כל אחד/ת סיפר/ה על משהו חדש שלמד/ה על עצמו/ה השנה. משהו שהוא מאחל/ת לעצמו/ה לשנה החדשה. משהו שהוא מאחל למישהו/י אחר/ת בשולחן לשנה החדשה.
וכמובן היה קינוח טעים ושוקולדי שיזהר הכין הפעם.
מראש תיכננו כל מיני פרוייקטים ומשימות לתקופת החגים. חלק מהן הספקנו בבידוד: סידור ומיון כל בגדי החורף לילד/ות ובכלל את ארונות הבגדים. ככה כולנו יודעים מה בדיוק חסר והכל כרגע מסודר ונגיש. סידור חלק מהניירת בבית. סידור מרפסת יצירה – מה שהיה אמור להיות פרוייקט משותף אבל אורי החליטה שהיא עושה את זה לבד כי ככה בא לה. וביומיים עבודה מיינה סידרה וארגנה מחדש את כל המרפסת וכל חומרי היצירה ועכשיו הכל נגיש, מסודר ומזמין ליצירה!
קראנו המון ספרים. ילדה אחת קראה 7 ספרים של הארי פוטר והחליטה שהיא עדיין מעדיפה את ספרי ריק ריירדן. אחותה ראתה איתנו 4 סרטים של הארי פוטר ותתחיל בקרוב לקרוא ואז נראה אם יפתח בבית מחנה הארי פוטר או נישאר עם מחנה החצויים.
אורי ואני המשכנו את הפאזל שהתחלנו להרכיב בקיץ. בסוף נסיים אותו. ואז יוכרע גם הדיון בחדר של מי הוא יתלה.
צבענו את הקיר במסדרון. מזל שקנינו צבעים לפני ההודעה על הבידוד. ככה זה נראה לפני – גלריית ציורים יצירתיים ומשמחים של אורי על קיר לבן משעמם.
ואז התחלנו לצבוע [טוב נו בעיקר יזהר ואורי] והקיר קיבל צבע וחיים:
וככה הוא נראה אחרי: גלריית ציורים יצירתיים ומשמחים על קיר צבעוני וכיפי:
ואז אורי החליטה שגם הדלת של החדר שלה צריכה חידוש: היא הכינה לעצמה שלט לחדר ובחרה איך להוסיף צבע לדלת:
חוץ מזה הוכנו בזמן הבידוד: עוגיות טבעוניות עוגיות שוקולד – צ'יפס טעימות קינוח אישי עם לוטוס שוקולד וקצפת. פיצה. דפי אורז ממולאים ועוד כל מיני דברים טעימים.
וגם התפנקנו באוכל מוזמן פעם או פעמיים. בקיצור לא רעבנו.
הצלחנו רובינו להקפיד לנסוע כמעט מדי יום על אופני הכושר. שזו נקודה חיובית ביותר בעיני.
הילד/ות הכינו לנו חידוני קהוט ובחנו את ידיעותינו בנושאים שונים. בינהם: סדרת הספרים של ממלכת חדי הקרן. אלים אולימפיים וזוטרים. ראש השנה וצומות בעולם. מיתולוגיות. אפיה. מריו. ובטח עוד משהו או שניים ששכחתי. אני שמרתי על עקביות מרשימה והפסדתי בכולם. 🙂
נקודה חיובית נוספת בעיני הייתה שכל אחד/ת מאיתנו נשבר ברגע אחר. לכל אחד/ת היו רגעים או יום קשה יותר אבל איכשהו לכל אחד/ת זה קרה בזמן אחר וזה איפשר לשאר להכיל ו/או לתת מרחב ולחזק ולסייע לפי הצורך.
בתי הספר והצוותים של חלק מהילד/ות הפתיעו אותנו לטובה מאד. הצוות המדהים של איימי שדאג לשיעורי זום ושיחות טלפון לעידוד מצב הרוח והיה בקשר גם איתנו לכל שאלה/תהיה. אנחנו כבר יודעים משנה שעברה שהצוות והבית ספר שלה מדהימים ונהדרים והם הוכיחו ומוכיחים את עצמם ככאלה גם השנה. המחנכת החדשה והנהדרת של מאי שהפתיעה אותנו בכך שדאגה לשיעור חינוך בזום כך שגם הילדים שבבית הספר וגם אלו שבבית יוכלו להשתתף. כל כך לא מובן מאליו וכל כך מחזק ומלא מחשבה. וגם דאגה לכתוב לנו הודעות כמה וכמה פעמים לאורך הבידוד לבדוק מה שלומו ושלומנו. גם עם בכורתינו הצוות שלה דאג לשמור על קשר. זה היה מאד לא מובן מאליו בעיננו ומאד חיזק ועזר.
ביום שני כשכבר יכולנו לצאת יצאתי להליכת בוקר מוקדמת עם הבן שלי. העובדה שהוא ביקש שנלך יחד לא מובנת מאליו בכלל בעיני ואני שמחה על כל פעם שזה קורה. היה מוזר לצאת אחרי כל הזמן שהיינו סגורים והוא היה סגור כפול מכולנו. אבל היה נחמד מאד ללכת לבד ברחובות השקטים בלי מכוניות וכמעט בלי אנשים ורק להקשיב לו. מקווה שנמשיך להצליח למצוא הזדמנויות ללכת ביחד לבד רק שנינו.
בערב יצאנו כולנו להליכה קצרה. היה חם. והיו הרבה יותר אנשים. אבל היה נחמד ללכת כולנו יחד בחוץ מה שלא עשינו הרבה זמן.
ועכשיו מנסים לבנות מחדש שגרת סגר חדשה.
שנה חדשה התחילה. הלוואי ותהיה שנה טובה יותר מקודמתה: שנה של בריאות שנה שבה נרגיש אהובים ואהובות. והלוואי ונצליח לזהות את הרגעים החיוביים בכל יום ובכל שבוע.
1. נולדת לפני 15 שנים ובכל יום מחדש אתה הילד הכי אהוב עלי בעולם.
2. אני גאה בך. תמיד. וגם אבא שלך.
3. אתה האח הכי נפלא בעולם. גם כאח קטן וגם כאח גדול. כמו שהאחיות שלך אומרות לך לא מעט פעמים כל ילד/ה בעולם היו רוצות/ים אח כמוך!
4. אתה הילד הכי אמיץ שאני מכירה. אני משתאה כל פעם מחדש מהדרך בה אתה עומד מול כל הקשיים והאתגרים שאתה נתקל בהם. הלוואי ותצליח לראות לפחות מדי פעם כמה אתה אמיץ ומעורר השראה.
5. אתה אחד הילדים הכי חכמים ויצירתיים שאני מכירה.
6. מאז שנולדת אני לומדת ממך ואיתך המון דברים חדשים: על העולם. על החיים. על הורות. על התמודדות. על אומץ. על אחאות. על למידה. אני מאחלת לך להמשיך ללמוד וללמד תמיד ולהסתכל על העולם ולהעשיר אותו בזוויות הראיה המיוחדות שלך!
7. אל תשכח להנות ולעשות דברים שאתה נהנה מהם. זה חשוב גם להשאיר זמן להנאה. ואם תרצה מדי פעם לעשות משהו כיפי עם אמא אני כנראה אסכים…
8. אני אוהבת אותך. בדיוק כמו שאתה. מאחלת שתמיד תמיד תהיה עם א.נשים שאוהבים אותך בדיוק כמו שאתה.
9. אתה הילד עם הלב הכי גדול שאני מכירה. מאחלת לך להמשיך להיות נדיב וסבלני ורגיש למי שסביבך וגם לעצמך.
10. התבגרת ממש המון בשנה האחרונה. וגם גבהת. חשוב שתזכור שלא כל הילדים חייבים להיות הרבה יותר גבוהים מאמא שלהם.
11. חשוב לי שתזכור שלהתבגר זה טוב אבל גם לא פשוט ובשיל האיזון צריך להרשות לעצמנו לפעמים לעשות שטויות קטנות. ולסלוח לעצמנו.
12. תקשיב למצפון שלך. תמיד. יש לך מצפון ולב חזקים ומדוייקים תן להם להוביל אותך. ואל תלך אחרי מי שמנסה לשכנע אותך שהם טועים.
13. אני מאחלת שתמיד תצליח לראות סביבך את אלו שרואים ואוהבים אותך בדיוק כמו שאתה.
14. תזכור שלא חייבים לספר הכל לאמא. אבל אם תרצה להתייעץ על משהו או לשתף אני תמיד כאן. גם אם רק כדי להקשיב.
15. תזכור שכמו שאמא שלך לא טובה כל כך במספרים אתה לא צריך להיות טוב בהכל אתה נהדר בדיוק כמו שאתה.
16. אני אוהבת אותך. בדיוק כמו שאתה. ומאחלת לך להגשים את כל המשאלות והתקוות שלך כי הכי מגיע לך!
Mommy Pooh 