שינויים, אתגרים ואיימי אחת.

התחלות חדשות הן כמעט תמיד קשות ומביאות איתן הרבה אתגרים.
ילדה אחת התחילה בספטמבר ללמוד בבית ספר חדש לה, בכתה חדשה ושונה ממה שלמדה קודם,  רחוק יותר מהבית בישוב שהיא לא מכירה בו אף אחד.

ואולי בעצם אני צריכה להתחיל קצת קודם באמצע שנה שעברה כשאותה ילדה באה ואמרה לנו:
"אני צריכה שינוי. לא טוב לי ואני רוצה שנחפש לי מסגרת אחרת."
וחיכתה עם הרבה חשש עד סוף החופש הגדול לשמוע איפה תלמד.
גילתה בהתרגשות שקפצה כתה אבל תלמד בישוב לא מוכר ורחוק יותר מהבית.
עם הרבה חששות והרבה תקוות התחילה בספטמבר מסגרת חדשה במקום חדש וזר.
כיתת תקשורת קטנה עם צוות נפלא.

תוך כדי הסתגלות להסעות ולכללים חדשים ומורים חדשים וילדים חדשים ושכבה חדשה,
בתוך כל החדש והלא מוכר, איימי חיפשה את דרכה וחיפשה איפה תוכל לתרום ולעשות.
היא השתלבה במועצת תלמידים ובועדת עיתון של בית הספר וכששמעה שהמחנכת שלה,
של כיתת התקשורת, רוצה להעביר הרצאות לכל השכבה על אוטיזם ועל מה זה ולמה כיתת תקשורת אמרה שהיא רוצה להעביר איתה את ההרצאות.

איימי עוברת בכל כיתות השכבה ומדברת על אוטיזם וכיתת תקשורת ועל עצמה
בצורה כנה וישירה כמו שהיא.
וחולמת על להרצות בעוד מקומות לעוד כיתות ועוד ילדים ובעוד בתי ספר .

עם חלוקת התעודות איימי קיבלה תעודת הערכה חברתית.
היא סיפרה לנו שרק היא ועוד ילד אחד מהשכבה קיבלו תעודה כזו.
וכשקראו לה לקבל את התעודה כל השכבה קראה עם מחיאות כפיים את השם שלה
והיא התרגשה עד דמעות [וגם אנחנו כשראינו את הסרטון ששלחה לנו המחנכת].

ואנחנו? מלאים גאווה מהילדה הזו שלנו, שעוד שניה עוברת אותי בגובה ועוד חודשיים חוגגת
בת מצווה, מתמודדת עם לא מעט אתגרים וקשיים ומלמדת אותנו, ואת כל מי שמכיר אותה,
עוד ועוד שיעורים על התמודדות, אומץ, גאווה, התבגרות ויכולת, ועל איימי מופלאה אחת.