בחירות

אנחנו נתקלים בחיינו באין ספור צמתים בהם אנחנו צריכים לבחור.

כשאנחנו הופכים להורים הנושא מסתבך –
כל בחירה שאנחנו בוחרים משפיעה לא רק על חיינו שלנו.
ואם אנחנו חיים בזוגיות הרבה מהבחירות צריך, או רצוי לפחות בעיני, לבחור יחד.
ולא תמיד נסכים בסוף על מה שהיה הבחירה המועדפת בעיני.
וכשיש לנו כמה ילדים כל בחירה כמעט תשפיע על כל המשפחה.
בכל בחירה בעצם נבחר גם מי משלם כרגע מחיר.
לפעמים צריך לבחור בין צרכים.
בחירה קשה מאד בתור הורה וכואבת בכל פעם מחדש –  איך בוחרים הצרכים של מי לא יענו כרגע?

ככל שהילדים גדלים יש יותר ויותר צמתים בחייהם שהם צריכים לבחור בעצמם בחירות שונות ולקבל החלטות שונות.

חלק מהבחירות האלה יגרמו לנו גאווה כהורים וחלק השתאות ופליאה או עצב.

חלק מהבחירות של ילדינו יחזקו אותנו שאנחנו בחרנו ופעלנו נכון כהורים
וחלק מהבחירות שלהם יגרמו לנו להסתכל על דברים מחדש ולבחון את עצמנו מחדש.

לפעמים אנחנו מגיעים לצומת בו אנחנו מרגישים שכל הפניות מובילות לדרך ללא מוצא.

עומדים מול ורק רוצים לחזור אחורה ולבחור אחרת בשביל אחר קודם.

להוביל את ילדנו בשביל אחר.

אבל החיים לא עובדים ככה.

ונשארת לנו הבחירה האם לעמוד איתנים מול הרוח –  להמשיך להזכיר לילד שלנו שאנחנו אוהבים אותו ולהישאר שם לצידו ומאחוריו ולחכות עם המון המון סבלנות ועם המון אהבה עד שהוא ימצא את הדרך החוצה ממה שלנו אולי נראה כשדה מוקשים.

או לוותר – להשאיר את הילד להתמודד באמונה ו/או תקווה שכל מה שהנחלנו ונתנו לו עד אז מספיק.

ואפשר גם לבחור ביאוש. אפילו כהורים…

לפעמים תחושת האין מוצא והתסכול כל כך גדולה שמרגישים שאין ברירה אחרת.

ולפעמים מתוך התסכול והיאוש מגלים שבילים חדשים.
לפעמים הילד שלנו בתוך שדה המוקשים מגלה שבילים חדשים
ומלמד אותנו שיעורים חדשים,  כואבים לפעמים ואפילו מפחידים,
ויחד עם זאת פוקחי עיניים על החיים על עצמנו על הורות ועל אפשרויות הבחירה שלנו.