לפעמים יש הפתעות טובות….

לפני תחילת החופש הגדול התלבטנו מה איימי תעשה כל החופש.
חודשיים בבית בלי מסגרת זה הרבה יותר מדי בשבילה.
אין לנו יכולת לממן תוכנית ביתית מלאה לחודשיים האלה.
העיריה לא משלמת שקל למשלבות שמלוות במשך השנה בגן אלא אם הולכים לקייטנה של העיריה.
בלית ברירה רשמנו אותה לקייטנה של העיריה.
בגן שבו היא תהיה שנה הבאה.
אין אף ילד שהיא מכירה מקודם. צוות שחדש לה לחלוטין.
דאגנו וחששנו.
אין ספור דאגות עברו לי בראש לפני – איך היא תסתדר במקום חדש כזה? ואם הילדים לא יקבלו אותה? ואם לא יהיה לה טוב עם גדולים יותר? האם זה נכון להעביר אותה את כל התהליך הזה עכשיו ואז בתחילת השנה לעבור את כל הקליטה מחדש עם ילדים חדשים וצוות חדש?
ועוד מליון מחשבות ודאגות שמילאו את לילותי.

והופתענו בגדול!!!
והילדה שלי פורחת!!
צוות נהדר שעושה להם הפעלות נהדרות.
או כמו שאמרה לי אחת המשלבות של איימי: "רואים שהן נהנות ממה שהן עושות"
הילדים נהדרים.
והילדה שלי פורחת.
חוזרת מאושרת. הולכת בבוקר מאושרת.
לפי הדיווחים גם שם משתתפת נהדר ופעילה ונהנית וכבר מצאה לה קבוצת חברות מועדפת.

השבוע יום אחד הוציאה מהמדף את האטלס: "אני מחפשת מפה של כדור הארץ אמא אני רוצה לראות איך איטליה נראית שם כמו מגף"
היום חזרה חמושה במסיכה וחצאית שהכינו בגן [לקראת פסטיבל המסכות כמו בונציה] ולא הורידה את החצאית רוב האחר צהריים.

אז אני רוצה להגיד תודה.
תודה לילדים הנהדרים שקיבלו ככה את הילדה שלי לבינהם.
תודה למשלבות שלה שהן נהדרות כרגיל.
ותודה גדולה לשתי הנשים המופלאות האלה שהצליחו בימים בודדים להמיס את כל הדאגות שלי ומחזירות לי כל יום מחדש את האופטימיות בעולם….
היום אני שולחת את הילדה שלי בלב קל ומקבלת אותה כל יום חזרה מאושרת ועם אנרגיות חיוביות נהדרות ורק מקווה שיהיה לה ככה גם שנה הבאה.