הפוסט הכי מצחיק והכי ארוך שכתבתי אי פעם

הוראות לקריאת הפוסט הנוכחי:
תכינו טישו לדמעות.
שבו.
רגע בעצם לפני שאתם יושבים תלכו להתפנות. כן ברצינות.
אם לי כמעט ברח מרוב צחוק כשכתבתי אז יש סכנה אמיתית גם למי שקורא….
זהו? עשיתם הכל אז אפשר להתחיל:
מבטיחה שיהיה מצחיק!

מחר חוגגים לאיימי יומולדת 5 בגן.
ולכבוד האירוע המרגש [שנחגג לא נוכחות הורים/אחים ושאר נלווים] הרי לפניכם פוסט ציטוטים של ילדת היומולדת מהשנה האחרונה:

ביום כיפור איימי הסבירה לי:  ביום כיפור צריך לבקש סליחה מחברים.
אבל אני לא צריכה לבקש כי אני כזו חברה טובה.

אחרי שאיימי הסתפרה בתחילת השנה היא חזרה הביתה וסיפרה שאחד הבנים אמר לה
 בגן אמר לה שזה לא יפה.
אז היא ענתה לו שזה יפה ושהוא בן אז הוא מבין בשיער של בנים ולא בשיער של בנות!!!

ביום אחר  איימי רצתה שנקטוף שסק מהעץ ליד הגן שלה.
אמרתי לה שהשסק גבוה ואני לא מגיעה.
היא מייד ענתה לי שאנחנו צריכים ג'ירפה.

במהלך ויכוח איימי צועקת על אחותה הגדולה: "אז אני לא אבוא איתך!!"
– "לא תבואי איתי לאן?"
איימי בפרצוף כועס: "לאנשהו!"
– "ואם אני אלך למקום כיפי?"
איימי [עדיין בפרצוף כועס]: "אז אני כן אבוא איתך!!"

איימי לאחיה תוך כדי מריבה: "שתדע לך שפעם הבאה שנהיה בהופעה של ילד פעם אני אגיד אותך כמה שאתה אח מעצבן!!!"

וביום אחר כששמעה אותי מחמיאה לאח שלה:
"ברור שהוא חכם, הוא אח שלי!"

איימי מסבירה מה זה כוכב נולד:
יש אבא כוכב ואמא כוכבה
ואמא כוכבה גדלה וגדלה וגדלה
עד שהתינוקת מאד גדולה והיא יוצאת
ואז היא בוכה אהה אהה אני רעבה ואמא כוכבה מניקה אותה.

איימי ואורי עושות בריכה בגיגית גדולה בסלון.
אבא מודיע : עוד דקה כשאני מסיים את הקפה יוצאים מהבריכה
איימי בתגובה: תשתה עוד קפה

באחד הערבים כשיזהר הרדים את איימי ואורי איימי אמרה לו
שגיא ומאי אמרו לה לנסות לשכנע אותנו להסכים לגדל כלב בבית.
למחרת בתגובה לטענתי שאין מקום בבית אמרה שנגדל כלב קטן והוא יצטרך רק קצת מקום.

גיא, אחותה הבכורה של איימי צמחונית כבר 4 שנים מאז הייתה בת 5.
לאחרונה איימי הודיעה שהיא גם רוצה להיות צמחונית חוץ מאשר כשאבא מכין בשר שהיא אוהבת.
באחד הימים הוא הכין שניצלים והיא הודיעה:
"היום זה יום הבשר שלי בגלל זה אני אוכלת רק שניצל… וגלידה"

יום אחד פ' המשלבת של איימי הסבירה לה, אחרי שעבדו/שיחקו יחד, שהן צריכות להיפרד כי היא צריכה ללכת לעבודה.
איימי שאלה במה את עובדת?
פ': אני הולכת לשחק עם ילדה שקוראים לה מיכל
איימי: לא אבל מה את עושה בעבודה?
פ': העבודה שלי זה לשחק עם ילדים. כמו שאני משחקת איתך.
איימי: לא!! אבל בעבודה האמיתית שלך!!

יום אחד איימי הסבירה לגננת שלה בגן שלא הזמנו אותה לחתונה שלנו.
הגננת [המופתעת] ניסתה להסביר: "אבל עוד לא נולדת אז"
בלי אפילו שנייה של היסוס איימי ענתה לה: נכון.  הם לא חיכו לי.

גם באמצע באמצע ויכוח שלי ושל אבא שלה היה לה מה להגיד:
"למה את כועסת על אבא שלי?
תכעסי על אבא שלך!"

הרהורים על אימהות:
כשאני אהיה גדולה אני אהיה אמא.
– ומה אימהות עושות איימי?
שותות קפה ומשלמות!

איימי בוכה וצועקת כי האחים שלה לא הסכימו למשהו שהיא הציעה,
פ' צופה משועשעת מהצד.
פ': "את יודעת מה את צריכה, איימי?"
איימי (מיד מפסיקה לבכות, פוקחת זוג עיניים גדולות): "מה?"
פ': "אוסקר!!"
איימי (חשדנית) "אבל מה זה אוסקר?"
פ': "זה פרס שנותנים למי שעושה את ההצגות הכי טובות"
איימי "אה"
שתי דקות של שקט
איימי "פ' אני רוצה אותו"
פ' (כבר שכחה לחלוטין במה מדובר) "את מי?"
איימי "את האוסקר שלי!"

איימי שמה לי יד על הבטן ומסבירה לאורי: כשלאמא יהיה עוד פעם תינוק בבטן נוכל לשים ככה יד ולהרגיש אותו.
אני: אבל איימי לאמא אין ולא יהיה יותר אף פעם תינוק בבטן.
איימי: אבל אולי אמא עוד מעט.
אני [מנסה שוב]: לא מתוקה אין ולא יהיה.
איימי [מתחילה להתעצבן עלי]: אבל אולי אמא!
אני: אבל…
איימי[כבר ממש כועסת]: אני לא הסברתי לך הסברתי לאורי אז אל תתערבי!

ביום אחר היא העלתה כאן הצעה מעניינת ומקורית למשחק:
"אמא בואי נשחק בכאילו
את תיהיי האמא בכאילו ואני אהיה הילדה שלך!"

בזמן שסירקתי אותה היא שאלה: "מתי תסיימי כבר ואני אוכל ללכת להציק לאחים שלי?"
כשסיימנו אמרתי לה שעכשיו היא יכולה ללכת להציק להם.
התשובה: "אל תדאגי אני אציק להם עם כל כוח ההיצקים שלי!"!

דיאלוג של איימי וילד מהגן:
איימי: אתה חבר שלי ואני אגיד לכולם שאתה חבר שלי טוב?
ילד: טוב. אבל גם אני אגיד שאת חברה שלי.
איימי: לא.
ילד: אבל אני רוצה.
איימי: אוף טוב.

איימי מופיעה בסלון עם בובות שיושבות בדרך כלל בחדר שלה על מדף גבוה בכוונה שלא ישחקו בהן.
אמא: איימי איך הורדת אותן?
איימי: טיפסתי על המטבח [צעצוע] שבחדר.
אמא: אבל את יודעת שהבובות האלה צריכות רק לשבת על המדף ואסור להוריד אותן!
איימי: אבל הן היו בצרה צרורה!! הן הרגישו לבד!

פ' ואיימי נוסעות באוטו.
איימי מדברת בלי הפסקה.
פתאום היא מכריזה:
"פ', הנה גשר"
אני עונה "נכון בוביק, התחילו לבנות פה גשר חדש"
"פ', ממה עשוי גשר?"
"מבטון"
שתיקה ותהיה ואז "פ', ממה עשוי בטון?"
אני מתחילה לאבד סבלנות "בטון עשוי מבטון"
איימי: "באמת?"
אני: "בחיי, חומד. באמא שלי"
איימי (מסתכלת עליי כאילו אני קצת מטורפת):
"מה, גם אמא שלך עשויה מבטון?!"

בהדלקת נרות חנוכה אצל חברים עם בת בגיל של איימי ובנוכחות עוד ילדות בגיל של איימי.
הבנות משחקות במשפחה ורוצות שאיימי תהיה אבא.
היא מסרבת בנימוק של:
"פשוט יהיו שתי אימהות בלי אף אבא זה יכול להיות אני יודעת"

באותו חנוכה נסענו לצימר לראשונה מאז נולדו הפכנו להורים.
ביום שחזרנו בארוחת ערב איימי שאלה למה נסענו לחופש?
ולמה לה אין חופש?
אז אמרנו שיש לה עכשיו חופש של שבוע.
אז היא מסתכלת על יזהר במבט של 'נראה לך שאני קונה את זה' ואומרת:
"לא! חופש מהבית הזה!"

וכמה חודשים לפני כן כשחגגנו יום נישואים 10 והלכנו לבלות אותו רק שנינו והילדים היו עם בייביסיטר.
כשחזרנו בצהריים איימי מקבלת אותנו בעיניים אדומות מבכי:
היה לכם כיף לחגוג יום נישואים בלעדי??"

כשחזרה לגן מחופשת חנוכה אמרה לגננת שהחופש היה לה ארוך מדי.
הגננת ענתה לה שלה דווקא היה קצר מדי.
איימי בתגובה שאלה: אז לא הספקת להתגעגע אלי?

ובאותה חופשת חנוכה איימי בשיחה עם פ':
"פ', לפני שנים רבות, כשהיית ילדה אז היית מבני ישראל?"
פ', בת 29: *צחוק פרוע*
איימי: אז היית בעד המכבים או בעד היוונים?
פ': דממה

באחד הימים ששאלתי את איימי על מה דיברו בגן היא ענתה:
"על איש שקוראים לו חיים נחמד והוא כתב שירים וסיפורים לילדים."
ומה למדתם עליו?
"שהוא מת!"

איימי הלכה לסופר עם פ' והשומר בכניסה התחיל לפטפט איתן
והחמיא לה על העיניים היפות. ושאל אותה: מאיפה יש לך כאלה עיניים?
אז היא ענתה לו ממש בפליאה:
"הן שלי מהבית!"

באחד הימים בגן איימי שאלה את ש' [המשלבת השניה שלה, בת 20]:
מתי תמותי?
היא ענתה לה שכשתהיה מאוד מאוד זקנה.
איימי בתגובה: "אה! אז יש לך עוד יום או יומיים"

כדי שלא יהיו תלונות על קיפוח להלן ציטוטים של שאר ילדי הבית:
ציטוט של ראשון של בכורתי:
אמא, אני מכירה אותך יותר מדי זמן ויותר מדי טוב מכדי שהשטויות שלך יעבדו עלי"

ואח שלה, אביר הבית ביומולדת שלו בקיץ שעבר:
אמא את יודעת מה מגניב?
שלכבוד יומולדת 6 שלי,
סוכנות הסוכנים הבין גלקטית נתנה לי יום חופש שתוכלו לחגוג איתי"

וביום אחר לאחותו הגדולה: "תיזהרי שלא תסתנוורי מהקוליות שלי"

אנחנו חוזרים מחתונה אחרי אמצע הלילה.
ואחרי כמה דקות שומעים את אורי.
אבא ניגש ומוצא ילדה יושבת על הרצפה בפרצוף כועס.
הוא מנסה להחזיר אותה למיטה.
והיא עונה לו: אני רוצה לסלון לא לישון.
אבא: עכשיו לילה הולכים לישון ולסלון תבואי בבוקר.
אורי: אוף, חבל!

ולסיום ציטוט של איימי ממש מהיום:
איימי התבקשה לסדר את הקוביות בגן
בתגובה השיבה: "פ', את ממש הפַרְעֹה שלי"
פ': הא?
איימי: "את מעבידה אותי ממש בפרך!" (תוך גרירת קוביה ברעש מוגזם)