שינויים, אתגרים ואיימי אחת.

התחלות חדשות הן כמעט תמיד קשות ומביאות איתן הרבה אתגרים.
ילדה אחת התחילה בספטמבר ללמוד בבית ספר חדש לה, בכתה חדשה ושונה ממה שלמדה קודם,  רחוק יותר מהבית בישוב שהיא לא מכירה בו אף אחד.

ואולי בעצם אני צריכה להתחיל קצת קודם באמצע שנה שעברה כשאותה ילדה באה ואמרה לנו:
"אני צריכה שינוי. לא טוב לי ואני רוצה שנחפש לי מסגרת אחרת."
וחיכתה עם הרבה חשש עד סוף החופש הגדול לשמוע איפה תלמד.
גילתה בהתרגשות שקפצה כתה אבל תלמד בישוב לא מוכר ורחוק יותר מהבית.
עם הרבה חששות והרבה תקוות התחילה בספטמבר מסגרת חדשה במקום חדש וזר.
כיתת תקשורת קטנה עם צוות נפלא.

תוך כדי הסתגלות להסעות ולכללים חדשים ומורים חדשים וילדים חדשים ושכבה חדשה,
בתוך כל החדש והלא מוכר, איימי חיפשה את דרכה וחיפשה איפה תוכל לתרום ולעשות.
היא השתלבה במועצת תלמידים ובועדת עיתון של בית הספר וכששמעה שהמחנכת שלה,
של כיתת התקשורת, רוצה להעביר הרצאות לכל השכבה על אוטיזם ועל מה זה ולמה כיתת תקשורת אמרה שהיא רוצה להעביר איתה את ההרצאות.

איימי עוברת בכל כיתות השכבה ומדברת על אוטיזם וכיתת תקשורת ועל עצמה
בצורה כנה וישירה כמו שהיא.
וחולמת על להרצות בעוד מקומות לעוד כיתות ועוד ילדים ובעוד בתי ספר .

עם חלוקת התעודות איימי קיבלה תעודת הערכה חברתית.
היא סיפרה לנו שרק היא ועוד ילד אחד מהשכבה קיבלו תעודה כזו.
וכשקראו לה לקבל את התעודה כל השכבה קראה עם מחיאות כפיים את השם שלה
והיא התרגשה עד דמעות [וגם אנחנו כשראינו את הסרטון ששלחה לנו המחנכת].

ואנחנו? מלאים גאווה מהילדה הזו שלנו, שעוד שניה עוברת אותי בגובה ועוד חודשיים חוגגת
בת מצווה, מתמודדת עם לא מעט אתגרים וקשיים ומלמדת אותנו, ואת כל מי שמכיר אותה,
עוד ועוד שיעורים על התמודדות, אומץ, גאווה, התבגרות ויכולת, ועל איימי מופלאה אחת.

IMG_20200124_1225581IMG-20200124-WA00001

צריך לסכם?

המוני סיכומי עשור…
אפשר לסכם עשור שלם?
יש קשר בין החיים שלנו אז להיום?
רגע לפני העשור ההוא הפכנו להורים לארבעה.
היינו הורים לשלושה ילדים נהדרים
Untitled3
ואחרי שחיכתה שכל החנוכיה תדלק לכבודה, בלידה אינטסיבית מאד,
נולדה אורי – ילדת האור שלנו.
הרחיבה את הלב של כולם והכניסה עוד אור ושמחת חיים הביתה.
DSC_7872
בעשור הזה גם פתחתי את הבלוג והתחלתי לשתף בחיינו.
היינו צעירים, נשואים באושר והורים לארבעה ילדים.
והבנו שאנחנו לא יכולים לבד לתת לילדים.ות שלנו מה שהם צריכים.
אז פתחנו קרן תרומות ובלוג.
השנה נאלצנו לסגור את קרן התרומות.
וכמו אז כשפתחנו את קרן התרומות גם היום עדיין אנחנו נאלצים לבחור בין הצרכים של הילדים.
IMG_4119095 (1)IMG-20160901-WA0008
הרבה קרה לנו בעשור הזה.
היו רגעי אושר ושמחה.
חגגנו המון ימי הולדת… וחגים…  ובת מצווה אחת. ובר מצווה.
ואפילו הצלחנו לצאת לחופשה אחת לבד בלי ילדים.
והיו הרבה תהומות, שלא תמיד הייתי בטוחה שנצליח לצאת מהם.
למדו המון שיעורים בעשור הזה על זוגיות, על הורות, על התמודדות,  על אכזבה ותסכול
וגם על אומץ, ותושיה ועל ביטחון ועל אהבה ושמחה  ועל אחאות ועל משפחה וחברות
ועל למידה  ועל בחירות בחיים
ועל עצמנו.

הרבה דברים השתנו בעשור הזה.
אנחנו זקנים יותר. מפוקחים יותר. עייפים יותר. מותשים יותר. דואגים יותר.
אבל אנחנו עדיין נשואים באושר. עדיין אוהבים זו את זה.
עדיין הורים לארבעה ילדים מופלאים.

אז איך סיכמנו את העשור?
בקרנבל יומולדת 10 לקטנתנו.
כי מעכשיו כל ילדינו בגילאים דו ספרתיים.
אז היה קרנבל מלא חגיגות עם המון סוכר, חגיגות ואור.
כמו הילדה…
כמיטב המסורת אצלנו היא התעוררה לסלון מקושט לכבודה.
אבל היא לא לקחה סיכון והכינה לעצמה ברכות ונתנה לנו  מראש שנוכל לשים.
היא איחלה לעצמה להאמין בעצמה.
וזה איחול שאני מאחלת לכולם/ן. הלוואי וכולנו היינו מאמינות בעצמנו היינו מצליחות הרבה יותר.

מהאחים שלה היא קיבלה מתנה נפלאה של פנקס קופונים לפעילויות איתם שהיא יכולה לממש מתי שתרצה, וסיפור שאחותה הבכורה והמוכשרת כתבה במיוחד בשבילה.
בערב תאריך היומולדת בעזרת א.נשים טובים הצלחנו להפתיע ולרגש אותה ולקחנו אותה להופעה של דני רובס.
הילדה התרגשה עד דמעות כשהבינה לאן הגענו.
ולהסתכל עליה יושבת בהופעה ושרה את כל השירים ומתרגשת עד דמעות כשדני רובס באמצע ההופעה הקדיש לה שיר. ואחר כך דאגו להזמין את ילדת היומולדת שלנו לחדר לדבר איתו.
מרוב התרגשות היא הצליחה לדבר איתו שתי דקות בערך.
שנשארו לה חרוטות בזיכרון ובלב. אני בטוחה שדני רובס לא יודע כמה ההופעה הזו הייתה משמעותית ומרגשת לילדה אחת בת 10 שתזכור אותה כל חייה ומחכה כבר להגיע לעוד הופעה!
למחרת היא בילתה ביום כיף עם איתי ועם אמא שלי…
שלושה דורות ביום בילוי רגוע וכיפי.
IMG_20191219_101738
הייתה כמובן גם חגיגת יומולדת בכתה.
שאורי תיכננה והכינה פעילויות ומתנות:
תשבץ שכל ההגדרות היו על עצמה.
תפזורת עם שמות כל הילדים והצוות.
וחידות גפרורים. כדי שתהיה פעילות כיפית שתישאר להמשך החורף להפסקות.

וסימניות שהיא קישטה בעצמה לכל אחד מהילדים ונשות הצוות.
וגם לכל בני/ות הדודים והחברות.
והמשכנו ליומולדת משפחתית ולמחרת בנר אחרון של חנוכה יומולדת חברות.
והשנה באישור מיוחד איימי הכינה את עוגת היומולדת לאורי!
IMG_20191228_171417
ויצאה עוגה טעימה ומקושטת ששימחה את ילדת היומולדת מאד.
ביומולדת חברות שאורי תיכננה את הפעילות בו החברות קישטו קאפקייקס, קישטו את עוגת היומולדת וכמובן טעמו מכל הדברים.
קרנבל יומולדת שמח, מלא סוכר, אור ואהבה.

IMG_20191229_154258IMG_20191229_165642IMG_20191229_172526
ועכשיו אנחנו מתחילים את העשור החדש בלתכנן בת מצווה לאיימי שתחגוג 12 עוד 3 חודשים.

אני מקווה שנמשיך להצליח לראות את נקודות האור בתוך מאבק ההישרדות היומיומי.
אני מקווה שנצליח מדי פעם לקחת הפסקה מהדאגות והדריכות וכל ה"צריך" ונזכור לנשום.
אני מקווה שילדינו ירגישו כמה הם אהובים.
אני מקווה לחזור לכתוב יותר.
והלוואי וכולנו, כמו אורי, נזכה לזמן יחד עם אלו שאוהבים אותנו לפעילויות משותפות!
ובריאות!

May-your-coffee-be-stronger-than-any-challenges-you-face-today.jpg

קטנה

קטנתי היום בת 10.
קטנה גדולה.
הילדה שמפיצה סביבה אור צבע ושמחת חיים.

dsc_7872

הילדה שלי שלפעמים מתקשה לדבר על מה שקשה לה אבל רגישה לקושי של אחרים/ות.
הילדה היצירתית, האמיצה,  המצחיקה, החכמה היפהפיה המוכשרת,
אחות נפלאה ונהדרת –
הילדה שלי, קטנתי! שכבר בכלל לא קטנה! בת 10!!

ילדה שלי – כמה גדלת בשנה האחרונה!
כמה לימדת אותנו – על התמודדות וקושי על הסתגלות ותקשורת על התפתחות וגדילה ועל התחלות חדשות.
היצירות שלך מקשטות את קירות הבית והחדר שלך וגורמות לחיוכים לכל מי שנכנס ורואה אותן.
החיוכים שלך והצחוק המתגלגל שלך מדביקים את כל מי שסביבך.


ילדה שלי אני מאחלת לך שתמיד תמיד תזכרי שאנחנו כאן איתך.
אני מאחלת לך שתמשיכי את המשחק של פוליאנה ותמיד תמיד תמצאי סיבות לשמוח ולחייך.
אני מאחלת לך שתמשיכי לגדול ולהתפתח וללמוד על עצמך ועל העולם. ותמשיכי ללמד אותנו.
אני מאחלת שתישארי סקרנית ואוהבת למידה ותמשיכי ללמוד ולשאול ולבדוק ולא לוותר על ידע.
אני מאחלת שתמשיכי לאהוב צבע ולראות צבעים וגוונים בכל דבר.
אני מאחלת שתמשיכי ליצור ולהנות מהיצירות שלך…
אני מאחלת שתמשיכי לאפות ולהכין לנו דברים טעימים.
שתמשיכי לעשות לעצמך תסרוקות מגניבות ויצירתיות אבל שלפעמים תרשי גם לי…
שתמשיכי לחבק את העולם וכל הצבעים שיש בו ותרשי לפעמים גם לחבק אותך!

אני מאחלת שתזכרי ותרגישי תמיד כמה אהובה ונהדרת ויצירתית ונפלאה וחכמה ומוכשרת.
אני מאחלת לך שתגשימי את כל החלומות שלך!

11742784_10152988736572113_1362430939184759513_n

מחשבות על אימהות

חשבתי
על המרחק
בין האמא שרציתי להיות
לאמא שחשבתי שאהיה
לאמא שהייתי
לאמא שאני
לביני

הפוסט הזה נכתב כבר תקופה ארוכה.
כתבתי ומחקתי ושיניתי וכתבתי ושמרתי ושוב מחקתי וצינזרתי וכתבתי ומחקתי שוב ושוב ולא פרסמתי אבל אולי הגיע זמנו….

אומרים שאת השיעורים הכי אמיתיים על החיים אנחנו לומדים מילדינו.
אני לומדת מילדיי המון על אומץ והתמודדות ואושר ואכזבה ותסכול ועל יאוש ואהבה ושמחה ועל אחאות ועל למידה.
אני לומדת מהם ואיתם.
ואני לומדת בעצמי.

אחד השיעורים הכי קשים בעיני בהורות זה לשחרר.

אחת המילים שכל אמא שומעת מגילאים צעירים של הילדים "תשחררי… תסמכי עליו/ה, היא תסתדר"
אבל לשחרר זה לא רק לסמוך עליהם/ן זה גם לסמוך עלינו.
לסמוך עלי שלימדתי כל מה שצריך
לסמוך עלי שעזרתי לה לגדול עם ביטחון בעצמה
לסמוך עלי שציידתי אותו במספיק תושיה לכל מצב שהוא יתקל בו
לסמוך עלי שהענקתי להם מספיק ביטחון באהבה שלי ובמקום שלהם בלב שלי.
לסמוך עלי שגידלתי אותם בתחושת ביטחון שאמא תמיד תהיה כאן בשבילם.

ואני?
אני לא סומכת עלי.
אז איך אני יכולה להפסיק לדאוג?

והם מפלסים לעצמם את הדרך.
סוללים דרכים חדשות כשצריך.
ואני לומדת.
לומדת להתבונן בהם ולעזור להם לראות את עצמם.
לעזור להם לראות כמה הם יכולים.
כמה הם מצליחים. כמה הם מתמודדים.
וללמוד לשחרר.

השיעור הכי כואב וקשה שלמדתי הוא שלפעמים ילדיי בוחרים את הדרך שלהם ואני צריכה לאפשר להם ללכת בה כי רק הם בעצמם יוכלו להוציא את עצמם משדה הקוצים.

השיעור הכי כואב וקשה שלמדתי בהורות הוא שאני לא יכולה לסמוך על עצמי שנתתי כל מה שרציתי.
אבל אני האמא היחידה שיש להם.

והבחירה הכי חכמה שעשיתי בחיי הייתה אבא שלהם.
images (142)

 

 

 

 

16

הילדה שכבר 16 שנים מלמדת ומאתגרת אותנו בתובנות על הורות ועל החיים היום בת 16!
ילדה מלאת דמיון, עקשנות, יצירתיות, סקרנות.

gyefordadHPIM0381

ילדה שלי אני מאחלת לך שתישארי מלאת דמיון ותמשיכי ליצור ולכתוב.
שתישארי סקרנית ואוהבת ידע.

25.2.06b

שלאורך המסע שלך תראי את כל מי שמלווה אותך לאורך הדרך.
אני מאחלת שתמיד תדעי ותרגישי כמה את אהובה.Avital_012

Winnie-Pooh

לבחור אחרת!

לזכור שתמיד יש לנו בחירה.
זה לא קל.
ואפילו קשה מאד לפעמים.
יש כל מיני סיטואציות ומצבים שגורמים לתחושת חוסר אונים.
ועם זאת כמעט תמיד יש לנו בחירה.
לא תמיד נוכל לשלוט במה אנחנו מרגישים/ות.
אבל תמיד נוכל לבחור את התגובה.

תמיד תמיד יש לנו את הכוח למנוע ממישהי/ו להישאר לבד.
לבד מול רוע/ קושי/ משבר…
לא תמיד נוכל לשנות את המצב או לפתור אותו אבל תמיד נוכל להיות שם בשבילה/ו.

בכתה ד' או ה' היה אצלנו בכתה חרם.
אחת הילדות הובילה חרם כיתתי כנגד ילדה אחרת.
אני הייתי הילדה ששברה את החרם.
אני לא שיתפתי פעולה וכן דיברתי עם הילדה המוחרמת.
ובגלל זה גם איתי לא דיברו.
אבל אף אחת מאיתנו לא הייתה לבד.
אחריי עוד ילדה העיזה לשבור את החרם ואחכ עוד אחת או שתיים.
ואז כבר היינו קבוצה קטנה, קטנה מאד אולי, אבל אף אחת לא הייתה לבד.

download (8)

הבחירה הזו היא כמובן קשה ולא פשוטה.
ועד היום אני זוכרת את המחיר החברתי ששילמתי אז.
אבל גם זוכרת את ההרגשה של לא להיות לבד.
וגם את הידיעה שבזכותי זה לא עבד.
שבגללי עוד ילדות העיזו…

הלוואי ואף ילד בעולם לא ירגיש אף פעם לבד.
הלוואי ותמיד יהיה שם מישהו שיעיז.
מישהי אחת שתעיז להיות הראשונה שמושיטה יד ויושבת ליד.
מישהו אחד שיזכור ויזכיר שבשניים יותר קל.
אחת או אחד שיעיזו לעשות הצעד הראשון.

וכמו שכתבתי בפוסט אחר השנה:
הלוואי וכל ילדה שחוגגת יומולדת קטנה תזמין ליומולדת שלה ילדה אחת שהיא לא חשבה להזמין בהתחלה –  ילדה אחת שהיא אולי שונה אולי מוזרה אולי אחרת אבל גם היא תשמח כל כך להרגיש רצויה.
הלוואי ובחלק מהפעמים בחופש שילדות קובעות ללכת לקניון או לסרט או סתם להסתובב יחד הן יחליטו שהן מזמינות חברה אחת מהכתה שהן לא מזמינות בדרך כלל.
הלוואי וכל ילדה שמרגישה שונה/אחרת/בצד תרגיש שיש מי שרואה אותה..
שיש מי שרוצה להיות חברה שלה אפילו אם זה דורש קצת יותר…

כי לפעמים לקבל את מי שאחרת מאיתנו דורש קצת יותר
קצת יותר סבלנות..
קצת יותר רצון..
קצת יותר לב פתוח…
קצת יותר מאמץ..
הרבה פעמים אם מעזים ומנסים מגלים שגם מי ששונה או אחרת יכולה להיות חברת אמת.
ושבסוף הרווח כולו שלנו.

download (9)

היה חופש?

חופש מאתגר היה פה אבל גם עם נקודות הנאה משותפת ואור.
בילינו הרבה בבריכה…
IMG_20190817_103943

IMG_20190817_103737
וגם ביצירה:
ציור אחד משותף שהגו תיכננו וציירו שלושה ילדים יחד:
IMG_20190901_104059
ועוד ציורים של אורי:
IMG_20190901_093833

IMG_20190901_093848

IMG_20190901_104125

ואורי אחת שאפתה ויצרה באפיה:
IMG_20190706_185236

IMG_20190731_160132IMG_20190731_161838

IMG_20190803_144241

IMG_20190829_2031311

משחקים משותפים…
נסיעות על אופניים וקורקינט.
ביקור אחד במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב.
וילד אחד שגדל להיות נער בן 14.
ונשאר מופלא מרגש ואהוב!

לסיכום החופש כדי שנזכור קצת מה עשינו הדפסתי לאיימי ואורי מיני יומן חופש שנוצר בהשראת מעיין ביטון.
מינייומןחופש

והיום התחילה שנת לימודים חדשה.
עם ילדה אחת בתיכון.
שני ילדים בחטיבה.
וילדה קטנה גדולה בכתה ה'.

שתי ילדות בכיתות חדשות בבתי ספר חדשים להן.
מתוכן ילדה אחת שקפצה כתה מה' לז' ונוסעת פעם ראשונה בהסעות.
ואמא אחת שמשתדלת לזכור איך לנשום סדיר.

ואני מאחלת לילד/ות שלי ולכולנו:
שיהיו יותר ימים שגרתיים שמחים ושלווים ממאתגרים.
שתמשיכו לשאול שאלות ולחקור למציאת התשובות.
שתלמדו דברים חדשים גם על עצמכם ועל העולם.
שתזכרו להנות מהדרך…
ולקחת המון הפסקות נשימה!

אוֹמְרִים שֶׁמִּבְּחִינָה אֲוִירוֹדִינָמִית
הַדְּבוֹרָה לֹא יְכוֹלָה לָעוּף
שֶׁטַח הַפָּנִים שֶׁל הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהּ קָטָן
יַחֲסִית לַמִּשְׁקָל שֶׁל כָּל הַגּוּף

אָז אִם מַכְנִיסִים אֶת הַנְּתוּנִים שֶׁלָּהּ
לְתוֹךְ הַנֻּסְחָאוֹת הָרְגִילוֹת
רוֹאִים שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לְהִתְנַתֵּק מֵהָרִצְפָּה
בֶּטַח לֹא מְסֻגֶּלֶת לַעֲלוֹת

הָעִנְיָן הוּא שֶׁהַדְּבוֹרָה לֹא יוֹדַעַת אֶת זֶה
אָז הִיא עָפָה כְּאִילּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה
מָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁתָּמִיד נֶחְמָד לִבְדֹּק בַּנֻּסְחָאוֹת
אֲבָל לִפְעָמִים כְּדַאי לִסְמֹךְ עַל הַדְּבוֹרָה

מתוך הספר: "אם נתעלם מהפיל"

 

בן 14

לפני 14 שנים בלידה הכי טובה שהייתה לי נולד ילד קסם.
fordad
ילד שכולו טוב לב ואהבה.
ילד מלא רגישות, תום וטוב לב.
האח הכי טוב בעולם.
אביר סקרן חכם עקשן יצירתי ומלא שמחת חיים.

IMG_3313

אני מאחלת לך ילד שלי שתמיד תמיד תרגיש כמה אתה אהוב.
שתצליח לראות את עצמך כמו שאלה שמסביבך רואים: כמה אתה יחיד ומיוחד.
שתישאר רגיש ומרגש
סקרן ולומד.
שתמשיך לפזר סביבך אהבה וטוב ולב ושמחת חיים
שתישאר רגיש לסביבתך אבל שלא תשכח את עצמך בדרך.

ה

שתדע ותרגיש תמיד תמיד כמה אנחנו אוהבים אותך וגאים שאתה שלנו.

17 שנות נישואים….

לפני 17 שנים החזקנו ידיים מתחת לחופה בחתונה הכי שמחה וכיפית שהייתה יכולה להיות…

ומאז אנחנו ממשיכים להחזיק ידיים.
צולחים יחד את כל האתגרים.

ואנחנו עדיין יחד… עדיין אוהבים.

"הרי ידענו גם ימים רבים של קושי
ומכל מכשול הפציע איזה יופי
איזה קסם להקיץ כל בוקר לצידך
ואחרי כל השנים אני בוחרת שוב בך"


עוד שבוע יסתיים אחד החופשים המתאתגרים שחווינו וגם אותו צלחנו יחד…
בין הילדים לעבודה ללנסות למצוא רגע שקט..
כמו בתמונה המעולה שצילמה תמרי  רגע אחד שלנו בין הילד/ות….

1003078_957941410905556_8131147363571447366_n

ואולי זו אחת ההוכחות לזו שזו אהבת אמת…
אנחנו עדיין ביחד. עדיין אוהבים…
צולחים הכל יחד וגם מנסים למצוא בתוך העומס רגע אחד של ביחד לבד.
!!!!! true love wins every time

ואני מאחלת לנו:
שיהיו לנו המון רגעים של ביחד אולי נצליח אפילו למצוא זמן לבד ביחד!
הרבה לילות מלאי שינה שפע יקיצות טבעיות.

הרבה קפה..
הרבה זמן יחד…
שתמיד נמשיך להצחיק אחד את השניה
ואם אפשר גם שגרה – סתם שגרה משעממת ונטולת הפתעות.
ושנמשיך כל בוקר מחדש לבחור זו בזה…

פוסט יומולדת

כבר כמה שנים שאני לא חוגגת לעצמי יום הולדת.
אני אוהבת מאד ימי הולדת.
ולילדים תמיד אני מתכננת דברים הרבה זמן מראש והם מתעוררים לבית מקושט במיוחד בשבילם וגם לאיש שלי הכנו דברים ליומולדת.
אבל לעצמי בשנים האחרונות לא מרגישה רצון לחגוג.

download (3)
כתבתי כבר קצת על כך שחווינו תקופה לא פשוטה שהשפיעה ומשפיעה על כל בני/ות המשפחה.
באיזשהו שלב בתוכה כמעט הלכתי לאיבוד ובזכות האיש שלי ואחות ליבי גם חזרתי משם.
לפני 3 שנים כתבתי וידוי יומולדת על החיים עם דיכאון וחרדה.
וכמו שכתבתי אז גם עכשיו אני שורדת כל יום בתורו.

למזלי נשארו לי עוד כמה חברות שלא מוותרות עלי. לפחות בנתיים.
למרות ששתיים מהן חיות מעבר לים, כל אחת מהן מוצאת זמן בשבילי בתוך מרתון החיים שלה.
ואני יודעת שלכל אחת מהחברות שלי אכפת ממני ואני יכולה לבקש זמן הקשבה כשאצטרך.
הן גורמות לי בכל פעם מחדש להרגיש מבורכת על שהן בחיי ולא מוותרות עלי.
ואני מקווה שגם אני מצליחה להיות פה בשבילן.

קושי מוביל לבדידות.
והידיעה שהן בחיי עוזרת לי להרגיש פחות בודדה לפעמים.

למזלי בורכנו גם במשפחה של האיש ושלי שמקיפים אותנו ונמצאים תמיד במרחק טלפון.
ובעיקר בורכתי באיש שלי.
שכבר כתבתי עליו כמה פעמים.
אבל המזל הכי גדול שלי זה שהוא בחר בי לחלוק איתי את חייו.
בלעדיו לא הייתי כאן כבר מזמן.

הקושי עדיין כאן.
ואנחנו שורדים כל יום לחוד.
ובתוך הסערות שהן חיינו אני מצליחה לראות את נקודות האור.
את ההתקדמויות של הילד/ות.
כל ילד והדרך שלו כל ילדה ומה שנכון לה.

אני לומדת שאחד החלקים שהכי קשים לי באימהות זה לסמוך על עצמי לתת להם להיות הם ולהישאר ליד או ממאחוריהם למתי שיצטרכו.
לקוות שיפנו אלינו כשיצטרכו. לקוות שאוכל לעזור.
ולהבין שלפעמים לא.
אני משתדלת להקשיב ולעזור איפה שאני יכולה.

ולומדת שלא תמיד אני יכולה, שלפעמים רק להיות זה לא מספיק, שלפעמים אני לא מספיקה.
לא יכולה לעזור, לא יכולה לשנות כלום במצב ורק להיות איתם, להיות שם,  זה לא מספיק –
אבל זה כל מה שיש לי.
ללמוד לתת להם להבין שזו הדרך שלהם. החיים שלהם ומה שהם יעשו מהם.
שאנחנו תמיד נהיה כאן ונעזור במה שנוכל או נחפש עזרה אבל הם יצטרכו ללמוד להיעזר.
כשהלכו לאיבוד חברים דמיוניים ופיות כשהיו בני שנתיים וארבע ושש היה לי הרבה יותר קל לעזור ולפתור את הקשיים.

כמו שדני רובס כתב באחד השירים הכי אהובים עלי מהאלבום האחרון שלו:
"הלוואי והעולם היה אחר 
הלוואי וזה היה פשוט 
כמו ילד על הדשא לנתר 
עם מנגינה יפה לשוט "

וליומולדת שלי אני מאחלת לעצמי לשנה הקרובה ובכלל:
להרגיש ולהיות פחות בודדה.
פחות להסתגר ויותר לצאת מהבית.
להרגיש פחות מותשת, פחות לא מספיקה.
לשחות יותר.
לסלוח לעצמי יותר.
לישון יותר.
לדאוג פחות.

download (1)

ואם תרצו לעשות משהו טוב לכבוד יום ההולדת שלי או סתם לעזור תתרמו ללביא ותזכו לעזור לחבר של איימי  לקבל טיפול שיעזור לו  לחיות עוד שנה ולבוא שנה הבאה לחגוג עם איימי בת מצווה.
לביא בן לשני הורים מופלאים ונהדרים עם אח ואחות נהדרים לא פחות.
משפחה מופלאה ומיוחדת שאני לומדת ממנה המון על תקווה ואהבה.