פוליאנה בבידוד

ילד נכנס לבידוד בגלל חשיפה למורה. הוא בודד לפי כל הכללים בחדר עם מקלחת ושירותים ומחשב.
קיבל אוכל בכלים חד פעמיים. והרבה ווטס אפ מהאחיות שלו ומאיתנו.
באמצע הבידוד שלו בערב ראש השנה קיבלנו הודעה שגם אחותו צריכה להיכנס לבידוד בגלל חשיפה למורה בבית ספר שלה.
קודם כל בודדנו אותה בחדר לכמה שעות כדי להתארגן.
ואז החלטנו שלבודד שני ילדים לחוד זה יותר מדי וגם ערב חג ונכנסים כל המשפחה לבידוד.
אז תלינו שלט על דלת הכניסה ומערב ראש השנה עד כיפור היינו כולנו בבידוד יחד.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא img_20200920_121124.jpg

כמו במשחק של פוליאנה בספר המופלא של אלינור פורטר אני בוחרת לכתוב על חלק ממה שעשינו בבידוד – רק על החלקים החיוביים.
קודם כל אני חייבת להגיד תודה להורים ולאח/יות שלנו שקנו והכינו והביאו כל מה שביקשנו בלעדיהם היה לנו קשה יותר והיינו רעבים יותר.
וגם לחברים/שכנים שלנו שהסכימו להוריד לנו זבל בלעדיהם היה לנו מסריח יותר.

סידרנו לנו שולחן חג ובזכות איימי ואורי שהתעקשו גם התלבשנו כולנו בבגדים חגיגיים ואפילו הצטלמנו.
אין תמונות כי לילדים יש דעה משל עצמם והם לא מרשים.
אבל יש תמונות של שולחן החג עם הראנר הנפלא של קרן דניס שקניתי לפני הסגר הקודם במבצע דרך הדף הנפלא של רעות תקני לי ומשמח אותי כבר חג שני למרות ששוב ישבנו רק אנחנו ולא שולחן גדול ומלא באנשים אהובים נוספים.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא img_20200918_181723-1.jpg

וכמובן תפוח עם דבש. והיה גם תפוח עם סילאן לטבעונית ולמי שרוצה.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא img_20200918_181706-1.jpg

בשולחן החג הקראנו את טקסט ראש השנה שלנו.
אני מעתיקה חלק ממנו:
ראש השנה הוא החג המציין את יום פתיחת השנה העברית.
ראש השנה חל בתאריכים א' ו-ב' בתשרי. 
המילה "שנה" באה מן השורש ש.נ.ה. -שמשמעותו היא לִשְנות, לחזור.
מצד אחד אנחנו חוזרים על מעגל החגים,
מצד שני אנחנו רוצים לשנות ולהשתנות, ולהתחדש עם השנה החדשה.
הזמן שחולף אינו תלוי בנו, אך אנו יכולים להשפיע על האופן שבו הזמן יעבור ומה נעשה בו.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לְהַצְלִיחַ 
כתבה: טל אשרוב
"אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לְהַצְלִיחַ
  רַק יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת
  אֶת הֲכִי טוֹב שֶׁלָּךְ
  וּלְהַמְשִׁיךְ לְנַסּוֹת.
🌸   
וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ 
לִטְעוֹת, לְתַקֵּן 
וְלִסְמֹךְ עַל הַלֵּב- 
שֶׁתָּמִיד מְכַוֵּן. 
🌸      
לֹא חַיֶּבֶת לְהַצְלִיחַ 
מַמָּשׁ לֹא צָרִיךְ. 
רַק לָקַחַת עוֹד צַעַד 
 וְאָז… לְהַמְשִׁיךְ".

כל אחד/ת סיפר/ה על משהו חדש שלמד/ה על עצמו/ה השנה.
משהו שהוא מאחל/ת לעצמו/ה לשנה החדשה.
משהו שהוא מאחל למישהו/י אחר/ת בשולחן לשנה החדשה.

וכמובן היה קינוח טעים ושוקולדי שיזהר הכין הפעם.














מראש תיכננו כל מיני פרוייקטים ומשימות לתקופת החגים.
חלק מהן הספקנו בבידוד:
סידור ומיון כל בגדי החורף לילד/ות ובכלל את ארונות הבגדים.
ככה כולנו יודעים מה בדיוק חסר והכל כרגע מסודר ונגיש.
סידור חלק מהניירת בבית.
סידור מרפסת יצירה – מה שהיה אמור להיות פרוייקט משותף אבל אורי החליטה שהיא עושה את זה לבד כי ככה בא לה. וביומיים עבודה מיינה סידרה וארגנה מחדש את כל המרפסת וכל חומרי היצירה ועכשיו הכל נגיש, מסודר ומזמין ליצירה!

קראנו המון ספרים.
ילדה אחת קראה 7 ספרים של הארי פוטר והחליטה שהיא עדיין מעדיפה את ספרי ריק ריירדן.
אחותה ראתה איתנו 4 סרטים של הארי פוטר ותתחיל בקרוב לקרוא ואז נראה אם יפתח בבית מחנה הארי פוטר או נישאר עם מחנה החצויים.

אורי ואני המשכנו את הפאזל שהתחלנו להרכיב בקיץ.
בסוף נסיים אותו.
ואז יוכרע גם הדיון בחדר של מי הוא יתלה.

צבענו את הקיר במסדרון.
מזל שקנינו צבעים לפני ההודעה על הבידוד.
ככה זה נראה לפני – גלריית ציורים יצירתיים ומשמחים של אורי על קיר לבן משעמם.

ואז התחלנו לצבוע [טוב נו בעיקר יזהר ואורי] והקיר קיבל צבע וחיים:

וככה הוא נראה אחרי:
גלריית ציורים יצירתיים ומשמחים על קיר צבעוני וכיפי:

ואז אורי החליטה שגם הדלת של החדר שלה צריכה חידוש:
היא הכינה לעצמה שלט לחדר ובחרה איך להוסיף צבע לדלת:

חוץ מזה הוכנו בזמן הבידוד:
עוגיות טבעוניות
עוגיות שוקולד – צ'יפס טעימות
קינוח אישי עם לוטוס שוקולד וקצפת.
פיצה.
דפי אורז ממולאים
ועוד כל מיני דברים טעימים.

וגם התפנקנו באוכל מוזמן פעם או פעמיים.
בקיצור לא רעבנו.

הצלחנו רובינו להקפיד לנסוע כמעט מדי יום על אופני הכושר.
שזו נקודה חיובית ביותר בעיני.

הילד/ות הכינו לנו חידוני קהוט ובחנו את ידיעותינו בנושאים שונים.
בינהם:
סדרת הספרים של ממלכת חדי הקרן.
אלים אולימפיים וזוטרים.
ראש השנה וצומות בעולם.
מיתולוגיות.
אפיה.
מריו.
ובטח עוד משהו או שניים ששכחתי.
אני שמרתי על עקביות מרשימה והפסדתי בכולם. 🙂

נקודה חיובית נוספת בעיני הייתה שכל אחד/ת מאיתנו נשבר ברגע אחר.
לכל אחד/ת היו רגעים או יום קשה יותר אבל איכשהו לכל אחד/ת זה קרה בזמן אחר
וזה איפשר לשאר להכיל ו/או לתת מרחב ולחזק ולסייע לפי הצורך.

בתי הספר והצוותים של חלק מהילד/ות הפתיעו אותנו לטובה מאד.
הצוות המדהים של איימי שדאג לשיעורי זום ושיחות טלפון לעידוד מצב הרוח
והיה בקשר גם איתנו לכל שאלה/תהיה.
אנחנו כבר יודעים משנה שעברה שהצוות והבית ספר שלה מדהימים ונהדרים
והם הוכיחו ומוכיחים את עצמם ככאלה גם השנה.
המחנכת החדשה והנהדרת של מאי שהפתיעה אותנו בכך שדאגה לשיעור חינוך בזום כך שגם הילדים שבבית הספר וגם אלו שבבית יוכלו להשתתף.
כל כך לא מובן מאליו וכל כך מחזק ומלא מחשבה.
וגם דאגה לכתוב לנו הודעות כמה וכמה פעמים לאורך הבידוד לבדוק מה שלומו ושלומנו.
גם עם בכורתינו הצוות שלה דאג לשמור על קשר.
זה היה מאד לא מובן מאליו בעיננו ומאד חיזק ועזר.

ביום שני כשכבר יכולנו לצאת יצאתי להליכת בוקר מוקדמת עם הבן שלי.
העובדה שהוא ביקש שנלך יחד לא מובנת מאליו בכלל בעיני ואני שמחה על כל פעם שזה קורה.
היה מוזר לצאת אחרי כל הזמן שהיינו סגורים והוא היה סגור כפול מכולנו.
אבל היה נחמד מאד ללכת לבד ברחובות השקטים בלי מכוניות וכמעט בלי אנשים ורק להקשיב לו.
מקווה שנמשיך להצליח למצוא הזדמנויות ללכת ביחד לבד רק שנינו.

בערב יצאנו כולנו להליכה קצרה.
היה חם. והיו הרבה יותר אנשים.
אבל היה נחמד ללכת כולנו יחד בחוץ מה שלא עשינו הרבה זמן.

ועכשיו מנסים לבנות מחדש שגרת סגר חדשה.

שנה חדשה התחילה.
הלוואי ותהיה שנה טובה יותר מקודמתה:
שנה של בריאות
שנה שבה נרגיש אהובים ואהובות.
והלוואי ונצליח לזהות את הרגעים החיוביים בכל יום ובכל שבוע.