כבר כמה שנים שאני לא חוגגת לעצמי יום הולדת.
אני אוהבת מאד ימי הולדת.
ולילדים תמיד אני מתכננת דברים הרבה זמן מראש והם מתעוררים לבית מקושט במיוחד בשבילם וגם לאיש שלי הכנו דברים ליומולדת.
אבל לעצמי בשנים האחרונות לא מרגישה רצון לחגוג.
כתבתי כבר קצת על כך שחווינו תקופה לא פשוטה שהשפיעה ומשפיעה על כל בני/ות המשפחה.
באיזשהו שלב בתוכה כמעט הלכתי לאיבוד ובזכות האיש שלי ואחות ליבי גם חזרתי משם.
לפני 3 שנים כתבתי וידוי יומולדת על החיים עם דיכאון וחרדה.
וכמו שכתבתי אז גם עכשיו אני שורדת כל יום בתורו.
למזלי נשארו לי עוד כמה חברות שלא מוותרות עלי. לפחות בנתיים.
למרות ששתיים מהן חיות מעבר לים, כל אחת מהן מוצאת זמן בשבילי בתוך מרתון החיים שלה.
ואני יודעת שלכל אחת מהחברות שלי אכפת ממני ואני יכולה לבקש זמן הקשבה כשאצטרך.
הן גורמות לי בכל פעם מחדש להרגיש מבורכת על שהן בחיי ולא מוותרות עלי.
ואני מקווה שגם אני מצליחה להיות פה בשבילן.
קושי מוביל לבדידות.
והידיעה שהן בחיי עוזרת לי להרגיש פחות בודדה לפעמים.
למזלי בורכנו גם במשפחה של האיש ושלי שמקיפים אותנו ונמצאים תמיד במרחק טלפון.
ובעיקר בורכתי באיש שלי.
שכבר כתבתי עליו כמה פעמים.
אבל המזל הכי גדול שלי זה שהוא בחר בי לחלוק איתי את חייו.
בלעדיו לא הייתי כאן כבר מזמן.
הקושי עדיין כאן.
ואנחנו שורדים כל יום לחוד.
ובתוך הסערות שהן חיינו אני מצליחה לראות את נקודות האור.
את ההתקדמויות של הילד/ות.
כל ילד והדרך שלו כל ילדה ומה שנכון לה.
אני לומדת שאחד החלקים שהכי קשים לי באימהות זה לסמוך על עצמי לתת להם להיות הם ולהישאר ליד או ממאחוריהם למתי שיצטרכו.
לקוות שיפנו אלינו כשיצטרכו. לקוות שאוכל לעזור.
ולהבין שלפעמים לא.
אני משתדלת להקשיב ולעזור איפה שאני יכולה.
ולומדת שלא תמיד אני יכולה, שלפעמים רק להיות זה לא מספיק, שלפעמים אני לא מספיקה.
לא יכולה לעזור, לא יכולה לשנות כלום במצב ורק להיות איתם, להיות שם, זה לא מספיק –
אבל זה כל מה שיש לי.
ללמוד לתת להם להבין שזו הדרך שלהם. החיים שלהם ומה שהם יעשו מהם.
שאנחנו תמיד נהיה כאן ונעזור במה שנוכל או נחפש עזרה אבל הם יצטרכו ללמוד להיעזר.
כשהלכו לאיבוד חברים דמיוניים ופיות כשהיו בני שנתיים וארבע ושש היה לי הרבה יותר קל לעזור ולפתור את הקשיים.
כמו שדני רובס כתב באחד השירים הכי אהובים עלי מהאלבום האחרון שלו:
"הלוואי והעולם היה אחר
הלוואי וזה היה פשוט
כמו ילד על הדשא לנתר
עם מנגינה יפה לשוט "
וליומולדת שלי אני מאחלת לעצמי לשנה הקרובה ובכלל:
להרגיש ולהיות פחות בודדה.
פחות להסתגר ויותר לצאת מהבית.
להרגיש פחות מותשת, פחות לא מספיקה.
לשחות יותר.
לסלוח לעצמי יותר.
לישון יותר.
לדאוג פחות.
ואם תרצו לעשות משהו טוב לכבוד יום ההולדת שלי או סתם לעזור תתרמו ללביא ותזכו לעזור לחבר של איימי לקבל טיפול שיעזור לו לחיות עוד שנה ולבוא שנה הבאה לחגוג עם איימי בת מצווה.
לביא בן לשני הורים מופלאים ונהדרים עם אח ואחות נהדרים לא פחות.
משפחה מופלאה ומיוחדת שאני לומדת ממנה המון על תקווה ואהבה.
Mommy Pooh 