חופש

שנה הסתיימה…
שנה לא פשוטה בהרבה מובנים.
שנה קשה מאד בחלקים שלה.
אבל יצאנו ממנה גדולים בשנה.
למדנו על עצמנו המון בשנה האחרונה:
על אורך רוח…  על סבלנות..
על התמודדות עם אתגרים.
למדנו שוב כמה לא הכל תלוי בנו.
וכמה הרצון שלנו הרבה פעמים לא מספיק לעזרה.
אבל גם כמה אנחנו כן מסוגלים ויכולים.

הסתיימה שנה.
שנה שבה איימי ואורי התקדמו כל אחת בשבילים שלה.
כל אחת גבהה וכבשה שבילים חדשים ומטרות חדשות.
כל אחת מהן התקדמה ועברה את הציפיות שלנו ושל עצמן.
שתיהן גילו בעצמן יכולות שלא ידעו והתמודדו עם הקשיים והאתגרים של השנה האחרונה בצורה מעוררת השתאות.

איימי שלנו שהתבגרה, ויותר ויותר מצליחה לומר לנו את הרצונות שלה ומה היא חושבת שנכון ולא נכון לה.
ומתפלאה מדי פעם לתגובות המחזקות שהיא מקבלת לכך שהיא פשוט מביעה את עצמה.
איימי שלנו שגבהה ולאט לאט הופכת לנערה.
ויחד איתה אנחנו מגלים את ההבדל בין ילדה אוטיסטית לנערה אוטיסטית.
וממשיכים ללמוד ממנה על התמודדות והתבגרות וחברות.

ואורי קטנתנו. שגדלה לה בקצב שלה.
שמתקדמת בריצה קדימה.
שיחד איתה אנחנו לומדים כמה חשוב לפעמים לעצור ולנשום ולנוח לרגע …
שמלמדת אותנו כל כך הרבה על שמחת חיים והתמודדות ואפילו על ניגוח אתגרים.

והתחיל החופש..
וכולנו יחד.
וכבר הספקנו לגלות שיחד יכול להיות כיפי וטוב.
שלגלות מקומות חדשים ולפגוש חברים וותיקים זה כיף ומרענן ומחדש כוחות.
גילינו שביחד לבד רחוק לצד געגוע למי שלא איתנו יש הרבה שקט משפחתי מקרב ומחזק.

והלוואי והמשך החופש יעזור לכולנו לחזק כוחות. לנוח ולהחזיר נשימה…
לחזק את הביחד המשפחתי לצד הרבה רגעי הנאה וכיף משותפים.
וסביר להניח לא מעט שעות קריאה…

וגם שנמצא את המשלבות הכי מופלאות ומתאימות לילדות.
וכמובן אתם/ן מוזמנות/ים לשתף מדף הפייסבוק את מודעות החיפוש….