גם אימהות טועות

אתמול עשיתי טעות – נתתי ללחץ להשתלט עלי.
צעקתי על הילדה שלי.
והיא צעקה עלי חזרה.
ואני לא הצלחתי לעצור וצעקתי שוב.
והיא נבהלה. ואחותה ואחיה נבהלו.
ואני כעסתי על עצמי תוך כדי וגם אחרי…

בלילה חשבתי שוב ושוב על מה שקרה.
וניתחתי הכל מכל כיוון אפשרי.
וחשבתי על מליון דרכים בהן יכולתי לפעול אחרת –
יכולתי לעצור רגע ולקחת לעצמי שניה נשימה כדי לחשוב ולחזור למצב בצורה קצת יותר שקולה.
ויכולתי לעשות המון דברים אחרים.
ולא עשיתי אף אחד מהם.
נלחצתי וצעקתי ואחר כך כעסתי על עצמי.

דיברתי עם הילדה שלי והתנצלתי.
אתמול וגם היום.
וחשבנו יחד מה שתינו היינו יכולות לעשות אחרת.
והתנצלתי שוב.
והבוקר התנצלתי שוב.
והילדה החכמה שלי אמרה לי: "גם אימהות טועות לפעמים"
"פעם הבאה ננסה לעצור לפני שאנחנו ממשיכות לצעוק אחת על השניה ואולי גם נצליח לזכור בפעם הבאה שמותר לבקש עזרה"