על החצי הראשון של החופש הגדול ומה שעשינו בו כתבתי בסוף יולי.
אבל היה עוד חודש שלם של חופש וגם בו עשינו כל מיני דברים…
גם קנינו ציוד לבית ספר וסידרנו מחברות ועטפתי ספרים [כן אני עוטפת להם לבד עם טפט שקוף בדיוק כמו שהייתי עוטפת לעצמי].
נסענו לטכנודע באולגה עם חברים ובילינו שם כמה שעות.
הילדים לא ממש רצו ללכת…
מתנה ליום ההולדת שלי ההורים שלי קנו לנו כרטיסים לדיסני על הקרח.
היה לא פשוט הרעש וכמות האנשים אבל נהנו מאד!!
אורי החליטה ללמוד לנסוע בלי גלגלי עזר והצליחה!
ובסוף החופש העזנו לראשונה ונסענו לחופשה משפחתית של שני לילות לחברים שהזמינו אותנו אליהם בצפון הארץ.
עד השנה המחשבה על לינה כולנו יחד מחוץ לבית במקום זר ואחר נראתה לנו יותר מדי – חששנו שלאיימי ואורי יהיה קשה מאד להירדם במקום זר ולא ניסינו.
השנה הוזמנו.
התלבטנו בעניין כמה ימים ביננו גם לאור הידיעה שיש למשפחה שם כלב ולאורי יש חרדה מכלבים.
והחלטנו שננסה.
כתבתי סיפור חברתי – התחלנו לקרוא אותו כמה ימים לפני.
לקחנו איתנו קצת דברים [בקושי היה מקום באוטו לילדים] – שמיכה וכרית מהבית. בובות.
החלטנו מראש שאנחנו לא מתכננים ימים עמוסים אלא מקסימום משהו גדול אחד כל יום.
ובגדול נותנים לילדים להיות עם הילדים המארחים וזהו.
היה הרבה יותר מוצלח משחשבנו שיהיה.
הלילות היו לא פשוטים כצפוי – גם לאיימי וגם לאורי היה קשה מאד להירדם בלילה הראשון בבית זר במיטה שונה וגם הלילה השני היה לא לגמרי קל.
אבל איימי הסבירה: "הלילה יהיה לי יותר קל להירדם פה כי זו כבר לא הפעם הראשונה."
ההחלטה לא להעמיס פעילויות התגלתה כנכונה מאד.
בדרך לשם עצרנו בכנרת.
נכנסנו לחוף מסודר והחלפנו יחסית בנוחות לבגדי ים בשירותים.
ונכנסנו למים.
הבאנו איתנו צידנית מלאה כל טוב וכשהצלחנו להוציא את הילדים מהמים כולנו אכלנו ומייד הילדים חזרו למים.
משם המשכנו לבית החברים.
איימי מייד כשהגענו עלתה איתם לטרמפולינה.
אורי כצפוי נצמדה אלינו וישבה עלינו בלי לדבר עם אף אחת במשך כמה זמן.
אחיהן הגדולים מצאו כל אחד את פינתו – אחד עם הילדים ואחת עם ספר …
לאט לאט כל הילדים מצאו אחד את השני וגם אורי התחילה להרגיש יותר ביטחון יחד עם המון חרדה עדיין מהכלב המשפחתי.
יצאנו לטיול לגן השעשועים ושם אורי לגמרי השתחררה וחזרה לצחוק והצליחה להתחבר לילדים המארחים.
בלילה כאמור היה קשה להירדם…
אבל בבוקר ילדיי, כרגיל, התעוררו מוקדם ובילינו לנו יחד כולנו בחדר האורחים מדברים וצוחקים…
כששאר בני הבית התעוררו הלכנו לטיול קצר וקינחנו בקרטיבים מרעננים וקרים.
באופן מפתיע אף ילד לא התלונן על ההחלטה לעשות הפסקת קרטיבים.
כמובן שגם האימהות קיבלו 🙂
אחרי הצהריים נסענו לבקר משפחה שלי באחד הקיבוצים ברמת הגולן.
ילדיי לא היו שם מעולם.
וגם הפעם היינו מוכנים לאפשרות שעוד מקום חדש ביומיים יהיה לא פשוט לאיימי ואורי ואולי הביקור יהיה קצר.
אורי נהנתה ממרחבי הדשא וניצחה את אבא בעזרת אחיה בכדורגל.
ואיימי נהנתה לשחק בבצק.
לארוחת ערב הוזמנו לחדר האוכל שהילדים חוויה שהילדים מכירים מהקיבוץ של סבא וסבתא שלהם וחלק גדול הארוחה השיחה שלהם כללה בדיקת הדומה והשונה בין חדר האוכל הזה לחדר האוכל בקיבוץ של סבא וסבתא שלהם.
אחכ שיחקו בגן השעשועים.
בשבת התעוררנו לבוקר יומולדת.
אבא הכין פנקייק יומולדת המסורתי אצלנו.
הלכנו לאסקייפ רום כל המשפחה שממוקם בקיבוץ הגושרים.
הסבירו לנו את כללי החדר ואז התחילו לספר לנו את סיפור המשחק.
איימי לאט לאט נהייתה רצינית ומכונסת יותר ויותר בעצמה להפתעתי בעלת המקום – שהדריכה אותנו הבחינה בתגובות של איימי וכשסיימה לספר את הסיפור הזכירה לכולנו שזה רק משחק ולא אמיתי ובאמירה הזו עזרה לאיימי להירגע מה שאיפשר לה להשתתף איתנו בפיצוח החדר.
החדר היה מוצלח והילדים נהנו לחפש רמזים ולפתור אותם ופעלו, כהרגלם, בשיתוף פעולה מלא.
והיו מאד גאים שהצליחו לפצח את החדר בקצת פחות מהשעה המוקצבת.
בנסיעה חזרה למרכז ארבעתם נרדמו וישנו קצת עד שהגענו לסבא וסבתא למסיבת הפתעה לילד היומולדת.
אז מה היה לנו:
חברים טובים ונדיבים שהזמינו אותנו.
שני הורים שהחליטו להעז ולנסות.
הרבה הרבה הכנות מראש לצד החלטה לא להעמיס פעילויות.
אוטו עמוס דברים.
ארבעה ילדים נפלאים אהובים ואוהבים שהסתדרו נפלא עם הילדים המארחים.
ילדה אחת קטנה – גדולה שהתמודדה באומץ רב עם החרדה שלה מכלבים והצליחה להיות באותו בית עם כלב [ידידותי מאד] במשך שלושה ימים ואפילו ליטפה אותו לשניה ורבע 5 פעמים [כן היא ספרה].
סיכום החופשה מבחינתי היה:
המתכון לחופשה משפחתית מוצלחת:
משפחה מופלאה כמו שיש לי.
חברים טובים עם משפחה מופלאה משלהם ומקום סבלנות ורצון לארח את כולנו – ולמזלנו בורכנו גם בכאלה ובזכותם זכינו להתארח אצלם לחופשה משפחתית ראשונה ומהנה.
מאחלת לנו שזו הייתה רק החופשה הראשונה…..
ובקרוב פוסט על התחלת השנה….
[כתה ז' כתה ה' כתה ג' כתה ב']
Mommy Pooh 