קצת יותר מחצי חופש כבר עבר.
ואולי זה זמן טוב לראות מה עשינו עד עכשיו…
האמת? הקיץ עובר לי קצת מהר מדי.
יש ימים שמרגישים כאילו הסיום שלהם לא מגיע והם נמרחים ומתישים
ואני רק מחכה לזמן שקט לשתות קפה בערב לבד בלי שאף אחד יצטרך אותי.
ויש ימים שהערב מגיע לנו מהר מדי ואנחנו מרגישים שלא הספקנו כל מה שרצינו…
מה עשינו?
היינו המון המון יחד.
בשלושת השבועות הראשונים של יולי עוד היה בית ספר של החופש שאיימי ואורי היו בו ונהנו מאד.
השתדלנו לפחות 4 פעמים בשבוע אחהצ לרדת לגינה בדכ עם משהו לשחק בו:
רובי נרף/גירים לציור על המדרכה/רולרבליידס/קורקינט/כדור…
בחלק מהימים לקחנו איתנו ארוחת ערב ארוזה שנוכל לאכול בחוץ ולחזור הביתה רק להתקלח ולישון.
נסענו לסבתא וסבא…
הלכנו לבריכה…
והיינו בבית במזגן:
שיחקנו משחקי קופסא,
ציירנו ויצרנו
חתכנו וסידרנו ובישלנו ואפינו [טוב את זה איימי ואורי עושות עם אחותן הבכורה או עם אבא…]
חגגו לי יומולדת …
השתדלנו להיפגש עם חברים וחברות כמה שהצלחנו…
וגם עם בני משפחה…
המשכנו ללמוד גם בחופש –
קצת עברית…
קצת חשבון….
איימי ואורי בעיקר התלוננו שהן לא מקבלות מספיק שיעורי בית.
הכרנו משחקי קופסא חדשים והמשכנו לתרגל כל מיני מיומנויות חברתיות.
הן קראו לבד ספרים שבחרו מהספריה הציבורית והביתית.
וגם התחלנו לקרוא ביחד את כראמל של מאירה ברנע גולדברג.
עוד לא סיימנו.
אבל בטח אכתוב פוסט עוד על חווית הקריאה בקול רם עם שתיהן של ספר ששלושתינו נהנות ממנו…
אורי ביקשה ללמוד לקרוא שעון מחוגים [דיגיטלי היא כבר יודעת] אז הכנו שעון ותירגלנו חלקי שעות [כמו שבע ורבע ושבע עשרים] ואחכ גם שעות פחות ברורות [כמו שבע ושבע עשרה או חמש חמישים ושבע].
ונשאר לנו עוד חודש עד סוף החופש…
פינגבק: חופשה משפחתית ראשונה | Mommy Pooh