טקס כנפיים

2861
היום היה טקס כנפיים בסניף 'כנפיים של קרמבו' שאיימי חניכה בו.
והילדה המופלאה הזו עמדה מול כל החניכים וההורים והאורחים שלהם ומול כל החונכים וההורים שלהם ושאר האורחים [לדעתי היו מעל 100 אנשים!] והקריאה מה שכתבה על התחושות שלה בקרמבו.
הקריאה בקול ברור וראש מורם!

אני מעתיקה לכאן את מה שאיימי הקריאה.
ואחרי זה את מה שאני כתבתי והקראתי בשם ההורים.

כיף לי בקרמבו.
כיף לי שיש משחקים שמתאימים לכולם –
מי שרץ, מי שבכסא גלגלים, מי שהולך לאט –  
וכולנו משחקים יחד, זה עוזר לי להרגיש שייכת לקבוצה.

אני שמחה לפגוש חברים בקרמבו –
חונכים וחניכים ומדריכים. חברים בכל מיני גילאים.
כשאני מגיעה לפעולה כל מי שרואה אותי רוצה להגיד לי שלום מה שלומך? וכאלה…
זה גורם לי להרגיש שהם שמחים לראות אותי.

גיליתי שאפילו שאני בין החניכים הצעירים בגיל בקרמבו,
לפעמים אני יכולה לעזור לחניכים אחרים אפילו יותר גדולים ממני.
זה עוזר לי להרגיש שאני יכולה לעשות הרבה דברים,
אפילו כאלה שלא חשבתי קודם שאני יכולה.
ולפעמים עוזרים לי.
לפעמים בפעולות יש דברים שקשים לי – למשל לפעמים הרעש מפריע לי ומלחיץ  אותי והחונכות שלי עוזרות לי להתגבר.
לפעמים אני לא מבינה דברים שמדברים עליהם בפעולות
ותמיד יש לי את מי לשאול שיסביר לי ויעזור לי להצטרף חזרה לפעולה.
זה גורם לי להרגיש שייכת שיש לי חברים טובים וגם שמחה שהכרתי את כל החברים האלה.

קרמבו קיימת רק בישראל.
ואני שמחה שנולדתי בישראל וגאה להיות חניכה בתנועה.

בקרמבו כל חניך הוא שונה, לכל אחד יש דברים יחודיים שלו דברים שקשה לו בהם ודברים שהוא טוב בהם וזה עוזר לי להרגיש שייכת ופחות שונה ממה שאני מרגישה בבית ספר.

אני אוהבת לבוא לקרמבו.
ומשתדלת לא לפספס אף פעולה!
כיף לי בפעולות. כיף לי עם החברים מקרמבו.
כיף לי להיות שייכת לתנועה נהדרת כזו.

אחרי שהקריאה יצאנו לפרוק חלק מהמתח וההתרגשות בחוץ ואז חזרנו פנימה להמשך הטקס.
היא גם השתתפה בטקס יחד עם שאר החניכים.
ועשתה תנועות בשפת הסימנים לשני שירים שחניכים וחונכים שרו.
בחלק מהטקס היא ישבה עם החניכים והחונכים וחלק איתנו.
מרוב התרגשות לדבר היא לא דיברה כמעט בכלל עד שהלכה לישון.

היה טקס מרגש מאד.
גם לה וגם לנו.

מעתיקה את מה שאני הקראתי גם:
לפי אתר התנועה זו הסיבה לבחירה בשם קרמבו
קרמבו הוא מאכל אהוב שמזוהה עם ילדים ותמיד כיף לאכול אותו.
אבל קרמבו הוא לא רק טעים, אלא גם עדין ושברירי ומסיבה זו נעטף במפעל בידיים של העובדים ולא על ידי מכונות.
באופן דומה אנו עוטפים כל ילדה וילד בהמון אהבה, משקיעים בהם תשומת לב רבה ומאמינים ביכולותיהם, כך שיוכלו לפרוש כנפיים ולהגשים חלומות
.

בבלוג שלי, בפוסט שכתבתי על תנועת כנפיים של קרמבו כתבתי שאני חושבת שהיה צריך להוסיף לתנועה את האור.
האור שרואים בעיני החניכים כשהם מגיעים. האור בעיני ההורים.
והאור בעיני החונכים.
כשבאתי בפעמים הראשונות הוא היה הכי פחות מובן בעיני.
גיליתי שהדבר הכי מפעים הוא לשבת בצד בזמן פעולה ופשוט לצפות – לראות את השמחה והאור שיש באולם:
החניכים שמביעים שמחה כל אחד בדרכו והחונכים שצמודים אליהם,
ושרים ורוקדים ומשחקים איתם –
גם אם זה אומר לשחק תופסת תוך כדי גלגול כסא גלגלים.
גם אם זה ללמוד לתקשר עם מחשב תקשורת או לוח תקשורת או רק בסימנים.
וגם אם זה אומר למשל במקרה של הילדה הפרטית שלי לרוץ אחריה במשך שעתיים שלמות כי היא כל כך מוצפת מהפעולה שהיא לא מצליחה בכלל להשתלב ורק רצה באולם ומחוצה לו.
האור בעיניים והגאווה של איימי כשהיא מדברת על השתייכותה לתנועה הם דברים שקשה להעביר במילים.

למרות שלפעמים קשה לה בפעולות..

למרות שלפעמים היא רק עסוקה באיך להתחמק מהשתתפות כי היא מוצפת, הילדה שלי מרגישה שייכת.
מרגישה שזה מקום שבו היא יכולה להיות מי שהיא.
רק מי שהיא וכל מי שהיא בדיוק איך שהיא.
ושמי ואיך שהיא עם כל מה שיש בה זה הכי טוב והכי בסדר.
היא מצאה שם חברות וחברים בגילאים שונים.
היא למדה לצעוד לאט כשהיא נותנת יד לילדה עם הליכון כי היא רוצה ללכת עם החברה שלה באותו קצב. והיא למדה שלפעמים החברה בכסא גלגלים יותר מהירה ממנה…
היא למדה שגם אנשים שמדברים בעזרת מחשב ו/או שצריכים עזרה ללכת יכולים להנהיג וליצור שינוי ולפעול ושיש להם כוח ויכולת ליזום.
היא הסבירה לי שחברים הם בכל מיני גילאים ובכל מיני גדלים ולפעמים יש חברים שהם יותר גדולים ממנה בגיל אבל בגודל שלה.
ולפעמים החברים הם בכסא גלגלים או קשה להם ללכת או לדבר. ולפעמים הם חונכים.
הילדה שלי מצאה מקום שהיא שייכת אליו.
ומרגישה בו הכי היא שאפשר.

או במילים שלה:
זו התנועה הכי מיוחדת! תנועת נוער לילדים עם צרכים מיוחדים וגם לילדים רגילים שהם מיוחדים כי הם החונכים שלהם.

אני מקווה שכולכם יודעים כמה זה לא ברור מאליו.
לא ברורה מאליה הבחירה בגילכם להיות חונכים וחונכות בתנועה הזו דווקא.
לא ברורה מאליה הבחירה להיות צוות ולקחת אחריות ולבחור להשקיע זמן, הרבה זמן והרבה מחשבה בכל מה שכל פעולה דורשת.
להשקיע את המחשבה בכל חניך והצרכים היחודיים שלו ושכל פעולה תתאים עד כמה שאפשר לכולם ושגם לחונכים יהיה מקום וחלק בתנועה ושגם הם יהנו מהפעולות.

אני יושבת בצד כבר שנה שניה כל שבוע.
ונפעמת.
וגם גאה.
גאה בילדה הפרטית שלי וגם גאה בכל החברים שהיא מצאה לה כאן.
חניכים וחונכים.
תודה לכם על היותכם.
הלוואי והיו יותר כמוכם ברחבי הארץ.
כולכם! חונכים צוות וחניכים.
בזכות מה שאני נוכחת לו כאן כל שבוע אני מאמינה שיש עתיד לחברה שלנו למרות הכל….

323