ליל הסדר שלנו

ליל הסדר שלנו הוא אחר.
לפני כמה שנים הבנו שהסדר הארוך והרגיל לא מתאים לנו.
לא לנו ולא לילדינו.
חלקים מהסיפור שהם לא המסרים שהייתי רוצה להעביר לילדיי.
האורך..
הציפיה הלא הגיונית שילדים ישבו ויקשיבו זמן ארוך כל כך לסיפור שלא כתוב בשפה מובנת להם.
ובדרך כלל גם בשעות שהן מאוחרות להם מדי.
אחרי שאיימי ואורי אובחנו הבנו אפילו יותר עד כמה זה לא נכון ומתאים להן.
ולמרות שלפעמים יש משהו מבאס בהבנה על עוד משהו שלא מתאים ולא נכון לנו מצאנו את הדרך לעשות את הסדר הכי נכון ומתאים לנו.
שיכתבנו את ההגדה כך שהשארנו רק חלקים מסויימים והוספנו אחרים ממקומות אחרים.
הבנו שחשוב לנו שהילדים יחוו את הישיבה והקריאה בצוותא ושיכירו בגדול את הסיפור המסורתי אבל עם הדגשים שלנו.
וכמעט כל שנה אנחנו עושים שינויים והתאמות מחדש.
ההגדה שלנו נפתחת במלים:
פסח על שום מה? על שום שניתן לפסוח על כל חלק בלתי רצוי מן ההגדה.
כי זו הבחירה שלנו לבחור מה מתאים לנו ועל מה אנחנו מוותרים.
ואחר כך יש את הכוס הראשונה שהיא בדיוק הכוס הראשונה בהגדה הרגילה.
וכמובן שרים את מה נשתנה.
כי חשוב לנו שהילדים יכירו חלק מהמסורת גם אם לא את כולה אנחנו בוחרים לעשות כלשונה.

כוס שניה אצלנו היא לחירות:
כוס נישא למען חופש וחירות האדם 
באשר הוא אדם ובאשר הוא עם.
וממשיכים בקטע קצר מן ההגדה המקורית על המצווה בסיפור יציאת מצריים.
ואז השיר הנהדר של נעמי שמר על ארבעת האחים.
ואז אזכור 10 המכות.
חלק מהחופש שאנחנו מאמינים בו הוא החופש להיות אנחנו.
ולבחור במה שנכון לנו.
ולכן בליל הסדר שלנו הילדים רשאים לשבת איתנו או לא.
לקרוא איתנו או לא.
יש על השולחן אוכל כשר ומצות וגם חלה רגילה.
וכל אחד מבאי הסדר חופשי לבחור מה לאכול מהמבחר שעל השולחן.
ואם יש ילד שזקוק לאוכל מיוחד משלו הוא כמובן מוזמן לאכול אותו וכל מי שחוגג איתנו חג מיודע מראש שזו הבחירה שלנו לחג ומוזמן לבחור אם מתאים לו או לא לחגוג איתנו.
מי שרוצה מוזמן לקרוא מההגדה איזה קטע שהוא בוחר וגם אם למישהו קשה לקרוא אבל הוא רוצה כולנו סבלניים ושמחים בהצלחתו.
והשנה ריגש אותי במיוחד שכל הילדים בחרו לקרוא חלק קטע קצר חלק ארוך יותר. חלק היו צריכים עזרה וחלק קראו לגמרי לבד וכל שאר הילדים [וגם המבוגרים] הקשיבו בסבלנות וחיכו ושיבחו כל אחד על הקריאה שלו.
אני חושבת שזה היה מבחינתי אחד החלקים המרגשים בערב – כל הילדים בחרו לשבת והקשיב גם כשזה דרש סבלנות וגם להקריא גם כשזה דרש מהם מאמץ.

כוס שלישית שלנו היא לאביב:
כוס נישא
לשנת תבואה חדשה
לברכת שמיים ולתנובת הארץ
שיר תפילה של לאה גולדברג.
ןהשיר עבדים היינו מתוך ההגדה.
והלוואי וילדיי תמיד יבחינו ביופי הטבע.
כמו הבוקר שאיימי ראתה תוך כדי שהלכנו עץ [שאין לי מושג שמו] פורח בפריחה סגולה וביקשה שנעצור.
וביקשה ממני ומאורי להסתכל והסבירה שזה סגול בהיר לא כהה סגול עדין.
סגול שעושה נעים בעיניים בלב שמשמח אותה.

לפני הכוס הרביעית יש את השיר קחי נשימה של רחל
ואני משתדלת תמיד להיות זו שמקריאה אותו בתקווה שהשנה אצליח לקחת את המילים ולזכור אותן כל השנה.
קחי נשימה/ רחל שפירא

קחי נשימה, אולי השנה
תהיה לך עונה מוצלחת
מה שניסית ומה שעשית
ממך אי אפשר לקחת

את יכולה לתת לזמן
לפעול לטובתך.

קחי נשימה, אויר ואור טובים לך
את מוכנה לפגוש את רצונך
קחי נשימה, אם זה מה שדרוש לך עכשיו
ואולי תתבהרי קצת לעצמך.

בין כה וכה, למרות הרוחות
בים הסיבות חותרת
חופש תנועה גורם הנאה
וגם הפתעה נסתרת.

חופש תנועה – זו הידיעה
שיש לך זמן לפעול

קחי נשימה, אויר ואור טובים לך
את מוכנה לפגוש את רצונך
קחי נשימה, אם זה מה שדרוש לך עכשיו
ואולי תתבהרי קצת לעצמך.

והכוס הרביעית היא למשפחה – בני המשפחה שקשורים אלינו בקשר דם ואלו שקשורים אלינו בקשרי לב.
כוס רביעית למשפחה:
כוס נישא למשפחות.
יחד בשולחן אחד ילדים ומבוגרים.
3 דורות.
שנמשיך לחגוג בחגיגות משותפות עם  בני המשפחה המורחבת וחברים יקרים.
כן ירבו [בני משפחה, חברים ומפגשים]

ההגדה שלנו מסתיימת במילים:
חסל סדר פסח כהלכתנו

ואחרי זה יש מספר שירי פסח חופש ואביב ששרים או לא שרים.

אז דרכנו לא מתאימה לכולם.
אבל כרגע היא הדרך הנכונה לנו.
וכמו שכתבתי בפוסט הקודם  :
אנחנו בוחרים בנו.
ולפעמים הבחירות שנכונות לנו הן לא הבחירות הרגילות או המיינסטרימיות.
ולפעמים הבחירות שלנו פוגעות באחרים. אנחנו מאד משתדלים לא לפגוע.
אבל כן בוחרים בנו. כי לפעמים הבחירה שהכי נכונה לנו היא לא הבחירה הנכונה לאחרים סביבנו.

והחופש הזה לבחור בעצמנו.
זה חופש לא פשוט.
הוא בא עם מחיר.
זה אחד השיעורים המורכבים ביותר לדעתי שאנחנו לומדים לאורך הדרך…
שאנחנו ממשיכים ללמוד כל הזמן – שלכל בחירה יש יתרונות ויש גם חסרונות או מחירים.

והיום?
היום הילדים קמו כרגיל מוקדם מדי.
ובעודי צועדת עם איימי ואורי בחוץ אחרי שאיימי הראתה לנו את הפריחה הסגולה שמשמחת אותה דיברנו על ההגדה שוב.
על יציאת מצרים ועל למה קוראים להם ישראלים ועבריים ובעוד שמות..
וזא עברנו לדבר על הנשים.
על יוכבד ובת פרעה ומרים.
ועל ההבנה שבגלל שהן המרו את פי המלך משה ניצל והציל את עם ישראל.
וכמה מוזר שעל הנשים כמעט לא מדברים בהגדה.
ושזו הוכחה שלפעמים זה טוב לא לפעול לפי הכללים.
ובתשובה לשאלה שלי הילדות שלי הסבירו לי שכדי לדעת אם  לפעול לפי כלל מסויים או לא צריך לשאול את הלב שלנו.
האם נפגע במישהו אחר?
כשהצילו את משה לא פגעו באף אחד. להיפך – מנעו פגיעה.
אם אני בוחרת לפעול בניגוד לכלל מסויים לדעתן זה צריך להיות מה שמוביל אותי –
אם אני אפגע במישהו אחר כנראה שאני צריכה להקשיב לכלל גם אם הוא לא מוצא חן בעיני ואם לא להקשיב לא פוגע באף אחד אז צריך לבדוק.
הן גם הסבירו לי שכלל שפוגע במישהו אולי הוא לא כלל טוב.

אז אתמול היה לנו חג נהדר.
היה אוכל נהדר.
חברים טובים ואהובים.
בני משפחה שקיבלו אותנו בדיוק כמו שאנחנו והסכימו לעשות התאמות שהיה צריך כדי שגם לכל הילדים יהיה מותאם ומוצלח.
אז התחלנו מוקדם. והילדים ישבו/קמו/קפצו בטרמולינה/אכלו/לא אכלו כרצונם.
קראנו הגדה שלנו.
והיום היה לי זמן עם הילדים שלי ושיעור עם תובנות מעניינות מהבנות שלי אחר כך תוך כדי צעידה.
ובעיקר נהננו מהביחד.
וזו עיקר משמעות החג לא?

PhotoGrid_1461331549797

2 מחשבות על “ליל הסדר שלנו

  1. פינגבק: עוד שבוע עבר.. | Mommy Pooh

להגיב על sharon eshet לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s