בת 8

ילדה שלי מחר בבוקר תקומי, כמו כל שנה, לבית שקושט במיוחד בשבילך.
קישוטים שונים משנה שעברה שונים, בחלקם לפחות, מאלו שנתלו בימי ההולדת של האחיות שלך
ושל אח שלך ושונים מאלה שנתלה לכבודך בשנה הבאה.
וגם את השתנית. חלק מהדברים לקחת איתך משנה שעברה והרבה השתנה.
גדלת.. התבגרת.. התקדמת…

ילדה מיוחדת שלי!
כשנולדת בהודעת הלידה כתבתי שנולדה לנו נסיכה חדשה שהרחיבה את המשפחה ואת הלב.
וככה זה מאז.
את מרחיבה את ליבנו כל יום. כל שנה.
ילדה קסומה שמפזרת קסם על כל מי שמכיר אותה.

את מאתגרת אותנו להסתכל על העולם מזוויות חדשות.
לבדוק עם עצמנו שאלות שאף פעם לא שאלנו.
כשהיית קטנה שאלת אותי פעם מי לימד את כל הילדים בגן שלך את הכללים?
איך זה שכולם יודעים את הכללים ולמה אותך לא לימדו?
ליבי אז קצת התכווץ אבל אחר כך התרחב.
כי יחד איתך אני בודקת את הכללים האלה. חוקרת את העולם מחדש.
מפרקת ומרכיבה את הכללים והחוקים.
שואלת ובודקת עם עצמי שאלות וסוגיות שמעולם לא חשבתי עליהן.
וכל זה בזכותך.

לפני כמה ימים ביקשת לשוחח איתי שיחה פרטית רק שתינו.
שאלת אותי אם אנחנו רוצים שתיהיי כמו כולם? אם זו המטרה שאנחנו רוצים בשבילך?
ביקשתי שתסבירי לי את השאלה.
שאלת שוב – אמא המטרה שלכם זה שאני אהיה כמו כולם? בלי משלבת?
שתקת רגע והסתכלת עלי.
ואז ענית לעצמך – אתם רוצים שאני אהיה אני נכון?
נכון. עניתי.
ואז המשכת – ואם אני צריכה עזרה לפעמים זה בסדר שיש לי משלבת נכון?
היא עוזרת רק כשאני צריכה ומה שאני יכולה אני עושה לבד.
עניתי לך שכן. וגם אמרתי לך שלדעתי אין כל כך כולם. כי כל אחד הוא שונה ומיוחד ויחודי.
את ענית לי שכל אחד טוב בדברים מסויימים ופחות טוב באחרים.
ומזל שאת טובה בחשבון ויכולה להסביר לי דברים בחשבון שאני פחות טובה בו.
והרשית לי לחבק אותך.

ליום הולדתך אמרת שאת רוצה לחגוג בדרך שונה עם כל החברים שלך.
ושאת רוצה גם לעשות משהו בשביל אחרים.
ניסינו להגשים לך את כל המשאלות האלה.
אני מקווה שהחגיגה תהיה בדיוק כמו שאת מקווה.

ילדה מופלאה שלי
את מתמודדת עם כל כך הרבה אתגרים.
וצולחת אותם בראש מורם ובדרך שכולנו יכולים ללמוד ממנה.
עברת בית ספר באמצע שנת הלימודים –
היית צריכה להכיר חברים חדשים וחברות חדשות…
להסתגל למסגרת חדשה עם מערכת כללים שונה…
להתרגל למשלבת חדשה…
והכל הכל עשית בדרך שלך ובדרך כבשת את הצוות והילדים בראיית העולם שלך בטוב הלב שלך –
במי שאת…
אפילו העזת לעמוד על הבמה מול כך בית ספר וההורים והצוות ולהקריא בטקס.

אני מסתכלת עלייך וגאה בך כל כך.
בהתמודדות שלך בהתקדמות שלך.
באמונה שלך.
בשמחת החיים.

אנחנו מאחלים לך ילדה שלנו שלא תשכחי אף פעם כמה את מיוחדת מופלאה ומדהימה.
שתזכרי תמיד כמה את אהובה.
שלא תפסיקי לשאול שאלות ולחקור את העולם סביבך..
שתמשיכי לאסוף לך חברים וחברות בכל מיני גילאים שמקבלים אותך בדיוק כמו שאת.
שתמיד תיהיי מוקפת אנשים שירצו רק בטובתך.
אנחנו מאחלים לך שתיהיי מאושרת
שתשמרי תמיד על החיוך שלך שמפיץ אור על כל הסביבה.
ועל שמחת החיים המדבקת..
וטוב הלב.
והאהבה.
שתמשיכי לשאול שאלות ולחפש תשובות.
שתמשיכי לאתגר אותנו בתהיות על העולם.
שתמיד תמיד תיהיי את ותזכרי תמיד שאת כמו שאת זה הכי הכי טוב!

ושתדעי ותרגישי תמיד כמה אנחנו אוהבים אותך. בדיוק כמו שאת.
ילדת קסם מיוחדת ויחודית שלנו.

חגים וצביטות לב

שבוע הבא יהיה פורים החג הכי אהוב עלי בשנה!
אבל אחריו יהיה פסח…
חג כינוסים משפחתיים ושאר שמחות ומורכבות.
חגים משפחתיים כאלה לא פשוטים אף פעם לאף אחד.
אצלנו זה עוד יותר מורכב.

השנה הוזמנו לסדר לקרוב משפחה אהוב עלי במיוחד.
וסירבנו.
בלב כבד ועם צביטה גדולה.

בראש השנה לפני 6 שנים כשאני לקראת סוף ההריון עם אורי ואיימי בת שנה וחצי בערך היינו בארוחת החג אצל אותו קרוב משפחה.
הייתה ארוחה המונית שמחה וטעימה.
אני ביליתי את רובה מטיילת עם איימי בחוץ.
היום אני יודעת בדיוק מה הקשה עליה:
הרעש.. ההמון…  מקום לא מוכר…
אז פשוט הייתה לי ילדה קטנה ובוכיה ואומללה שלא מצאה את עצמה אז את רוב הארוחה ביליתי איתה בטיולים בעגלה באוויר בחוץ.
והתחלתי לחשוד שמשהו אצלה שונה…
מליוני מלחמות מול רופא הילדים ופחות משנה אחכ איימי אובחנה.

עברנו דרך ארוכה מאד מאז. ובהרבה מובנים התקדמנו.
התקדמנו בהבנת הקשיים והדרכים להקל ולעזור להתגבר עליהם.
איימי עברה דרך ארוכה בהתמודדות שלה עם מצבים חדשים ומקומות זרים.
וניסינו שוב ושוב לערוך ארוחות חג במקומות שונים.
והיה לא מוצלח לאיימי.
מראש החריגה משעות השינה הרגילות מקשה עליה.
ארוחה בקונספט אחר גם אם מוכר. [כן גם ראש השנה אצל סבתא היה לה קשה מאד והיא לא הצליחה לשבת לאכול עם כולם].
הרבה אנשים גם אם רובם או כולם מוכרים ואהובים.
הבנו שהמחיר שאיימי משלמת הוא גדול מהמחיר המשפחתי של לחגוג בקונספט אחר.

ומאז חגגנו הרבה פעמים אצלנו.
במקום המוכר כשיש את הפינה הפרטית לברוח אליה כשקשה ומציף.
והיה מוצלח מאד.
ובכל זאת עצוב לי.
קשה להסביר לאחרים את הקשיים שזה מעלה…
הם מכירים את איימי החייכנית שמנהלת איתם שיחות שלמות [על מה שמעניין אותה כמובן].
הם רואים ילדה שהתקדמה ופורחת.
ובעיקר הם רוצים לחגוג איתנו בארוחת חג משפחתית רגילה ושמחה.
וכיף לנו לדעת שאנחנו מוזמנים ורצויים.
ועצוב לי שאנחנו לא יכולים להתארח אצל מי שמזמין אותנו גם אם הוא אהוב עלינו.
עצוב לי שהמחיר המשפחתי הוא כזה לפעמים.

בית ספר שכזה

הילדים שלי לומדים בביס שאין בו תעודות.
הם מקבלים הערכות.
כל מורה ומורה צריך/ה לכתוב כמה מילים על כל תלמיד שהוא/היא מלמד/ת.
אני מקווה שהצוות בבית הספר שלהם יודע כמה כל מילה שהם בוחרים לכתוב היא משמעותית.
הילדים שלי קראו את ההערכות שלהם שוב ושוב.
חיפשו את עצמם בתוך המילים.
השתאו על איך רואים אותם…

מעתיקה כמה ציטוטים מההערכות של ארבעתם:
"כמה אני שמחה להיות החונכת שלך! את ילדה מרגשת, מקסימה, אוהבת ומתוקה….."
"את תורמת מאד לקבוצה בכל פעם שאת משתתפת"
"את יכולה להעז להשמיע את קולך יותר בשיעורים …  זה יתרום לכולם!"
"שמחתי מאד לראות אותך מתמודדת ואף מובילה במשימות…"
"בשקט ובעדינות שלך את חברה משמעותית בקבוצה – קשובה, רגישה ומפרגנת. אנחנו שמחות שאת איתנו בקבוצה"
"ילדה לומדת ואמיצה עם יכולת נתינה מדהימה"
"תמיד את אומרת את דברייך בנועם, ואת אומרת דברים מאד חשובים שאנחנו יכולים ללמוד מהם"
"את ממלאת מקום משמעותי בקבוצת הבנות השכבתית גם אם את לא ערה לכך"
"את משתדלת מאד ורואים התקדמות כל הזמן"
"המאמצים שלך מורגשים וניכר שיפור במיומנויות…"
"התגברת באופן ראוי להערכה על קשיים, אתגרים לימודיים ואפילו פחדים. … נדרש לכך אומץ רב!"
"יש לך נקודת מבט מיוחדת ומעניינת ואפשר ללמוד ממך הרבה"
"השפעתך מאד טובה על כולנו"
"יש לך רעיונות מקוריים ויצירתיים"
"ניכרים מאמציך לעשות ….  על אף שקשה לך"

הילדים שלי נפעמו מכך שעוד מישהו רואה את כל המאמצים שהם משקיעים,
את כל ההתמודדויות והאתגרים שהם עומדים מולם…
וגם את כל ההצלחות.
הילדים שלי היו גאים בעצמם.
וזה בסוף הכי חשוב.

אני שמחה שזה בית הספר שאליו ילדיי הולכים.
בית ספר שמאפשר להם מקום וצוות שבאמת רואה אותם וגם דואג שהם ידעו את זה.
צוות שמשקף לילד שרואים אותו –  את המאמצים שהוא משקיע והאתגרים שהוא מתגבר עליהם וההצלחות.
צוות שיודע להעצים את הילדים ולחזק אותם בנקודות החוזקה שלהם ולעזור להם להתגבר על האתגרים והקשיים שעומדים בדרכם.

הלוואי שכל ילד בעולם היה מוקף בצוות חינוכי שרואה אותו. רואה באמת. ושאכפת לו.
הלוואי שכל ילד בעולם היה מרגיש נראה ומוערך כמו שהילדים שלי מרגישים בבית הספר שלהם.

ותמונת בונוס של ארבעת המופלאים שלי שצילמה הצלמת המופלאה תמרי: