שיחות עם בכורתי 2#

בכורתי נתקלה בקושי מול אחת המורות בבית הספר שלה.
היא הרגישה שהמורה לא רואה את המאמצים שהיא עושה ואת הרצון שלה ללמוד ונטפלת לקטנות.
הרצון הראשוני שלה היה לפרוש מהשיעור וזהו.

היא דיברה עם חברה לכיתה שהתברר שמרגישה כמוה.
עשתה שיחה איתנו והסבירה לנו את התחושות שלה מהמורה והתסכול שזה מעורר אצלה והרצון לפרוש וזהו.
הקשבנו. שאלנו שאלות הבהרה. והקשבנו עוד.
כשהיא סיימה לפרוק את כל הרגשות שהעניין עורר בה אמרנו לה שאנחנו מאמינים ביכולות שלה.
וששלחנו אותה לבית ספר שבו לתלמידים יש משמעות ולא רק לחומר הנלמד ולהספקים שלו ולכן לדעתנו זו תהיה טעות לפרוש מייד אם כי זו אכן אופציה קיימת.
אמרנו שהתיאור שלה נשמע מאד מתסכל ואנחנו מבינים למה היא מרגישה כך.
אמרנו שאנחנו חושבים שהיא צודקת והמורה במקרה הזה לא נהגה בהגינות ומתוך ראיה של התלמידים וכעסה עליהם לא לגמרי בצדק.
אמרנו לה גם שיש לה בבית ספר כלים לעשות משהו בעניין ולפעול לשינוי.

למחרת הילדה שלי דיברה עם חברתה לשיעור ויחד הן החליטו לנסח מכתב בבקשה לערוך בירור וגישור בין התלמידים למורה.
הילדה שלי החליטה לא לוותר על נושא שהיא רוצה ללמוד בלי לנסות קודם לשנות את הגישה של המורה.
ואכן הן ניגשו לאחת מנשות הצוות הסבירו את הבעיה והיא הבטיחה מצידה לגשר בינן לבין המורה.
אני לא יודעת איך זה התהליך יסתיים אבל מה שחשוב בעיני הוא שביתי בחרה להתחיל בו…

דילמות חברתיות – חברה אחת מנסה להשפיע לפנות כנגד חברה אחרת. להרחיק ולבדל…
ואחכ חברה אחרת מנסה מניפולציות אחרות…
ההרכבים משתנים והדילמות מסתבכות…
והילדה שלי לומדת שהבחירה היא לא בין החברה האחת לשניה.
ולא בעד או נגד מי היא…
היא לומדת שבסיטואציות האלה היא בוחרת בעצמה.
ושלפעמים זו דילמה הרבה הרבה יותר מורכבת וקשה.
היא לומדת להסתכל על עצמה ולבדוק – מי היא עכשיו? מי היא רוצה להיות?
להחליט אלו ערכים של חברות חשובים לה –
על אילו ערכים היא בוחרת לשמור ועל אילו היא בוחרת לוותר?
היא לומדת שבכל אחת ואחת מהדילמות החברתיות שהיא נקלעת אליהן היא צריכה לבחור בעצמה.
ולבדוק כל פעם מחדש מי היא רוצה להיות? במה היא מאמינה? איך היא רוצה לפעול?
היא לומדת לשמוע את הקול הפנימי שלה דרך כל הקולות החיצוניים ואז לבחור אם להקשיב לו או לא.
שיעורים לא קלים…    בחירות לא פשוטות….

ילדה – נערה אחת בת 12 וכל כך הרבה התמודדויות ודילמות ואתגרים.
והיא עומדת מולן. מול כולן בראש מורם. גם אם לפעמים מתגנבות דמעות לזווית העין.
לשמחתי היא גם בוחרת להיעזר בנו ולשתף אותנו מדי פעם…
אני גאה בילדה שלי. גאה בדרך ההתמודדות שלה. וגאה בנערה שהיא גדלה להיות.
אני מקווה שהיא יודעת את זה.

את התמונה הנהדרת של שתינו צילמה הצלמת המופלאה תמרי.