כסף

בניגוד ללפני שלוש שנים שאז כתבתי פוסט אופטימי לקראת השנה החדשה.
הפעם התחלתי לכתוב ויצא פוסט אחר.
אמיתי לא פחות.  אופטימי פחות.  מפוכח וכואב יותר.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לערוך לבכורתי את חגיגת בת המצווה שמגיעה לה.
צנועה מיוחדת וקסומה בדיוק כמוה.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לממן לכל ילדיי את כל הטיפולים שהם זקוקים להם בלי שנצטרך כל תקופה לבחור הצרכים של מי לא יענו הפעם.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף שאוכל לשכור עזרה לעבודות הבית כך שאהיה יותר פנויה לילדיי נפשית וטכנית במקום להיות במרתון כל הזמן להספיק כל מה שצריך.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף ללמוד, האיש שלי ואני, כל מה שנרצה.
ולהפסיק להרגיש שאני מוותרת על חלק מעצמי ומחלומותי ומתקוותי כל שנה מחדש כי יש דברים דחופים יותר.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לטוס לחברה הכי טובה שלי בעולם.
שאוכל לבכות לה על הכתף והיא תחבק אותי ותספוג את הדמעות ואחכ אני אספוג את שלה..
במקום רק דרך מיילים וסקייפ.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף שאוכל ללכת לישון כל לילה בשלווה ורוגע ולקום ברוגע כשאני יודעת שאני יכולה לממן את כל צרכי המשפחה שלי.

 

וכדי לסיים בכל זאת במשהו אופטימי –
אלה העוגיות שאיימי ואורי הכינו היום יחד עם אחותי הקטנה המופלאה ובכורתה הנהדרת.
כי משפחה ועוגיות עם שוקולד זה תמיד אופטימי .

ואני מאחלת לשנה החדשה שתהיה שנה טובה יותר מקודמתה
ותזכרו להישאר עצמכם.. תמיד! במילא השאר תפוסים כבר…