כסף

בניגוד ללפני שלוש שנים שאז כתבתי פוסט אופטימי לקראת השנה החדשה.
הפעם התחלתי לכתוב ויצא פוסט אחר.
אמיתי לא פחות.  אופטימי פחות.  מפוכח וכואב יותר.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לערוך לבכורתי את חגיגת בת המצווה שמגיעה לה.
צנועה מיוחדת וקסומה בדיוק כמוה.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לממן לכל ילדיי את כל הטיפולים שהם זקוקים להם בלי שנצטרך כל תקופה לבחור הצרכים של מי לא יענו הפעם.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף שאוכל לשכור עזרה לעבודות הבית כך שאהיה יותר פנויה לילדיי נפשית וטכנית במקום להיות במרתון כל הזמן להספיק כל מה שצריך.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף ללמוד, האיש שלי ואני, כל מה שנרצה.
ולהפסיק להרגיש שאני מוותרת על חלק מעצמי ומחלומותי ומתקוותי כל שנה מחדש כי יש דברים דחופים יותר.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לטוס לחברה הכי טובה שלי בעולם.
שאוכל לבכות לה על הכתף והיא תחבק אותי ותספוג את הדמעות ואחכ אני אספוג את שלה..
במקום רק דרך מיילים וסקייפ.

אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף שאוכל ללכת לישון כל לילה בשלווה ורוגע ולקום ברוגע כשאני יודעת שאני יכולה לממן את כל צרכי המשפחה שלי.

 

עוגיות

וכדי לסיים בכל זאת במשהו אופטימי –
אלה העוגיות שאיימי ואורי הכינו היום יחד עם אחותי הקטנה המופלאה ובכורתה הנהדרת.
כי משפחה ועוגיות עם שוקולד זה תמיד אופטימי .

ואני מאחלת לשנה החדשה שתהיה שנה טובה יותר מקודמתה
ותזכרו להישאר עצמכם.. תמיד! במילא השאר תפוסים כבר…

קטנתי בת 6

ילדת האור שלנו בת 6

005ילדה מופלאה שמפזרת אור ושמחה סביבה.
הילדה עם החיוך הכי מדבק בעולם!
006ילדה מופלאה אהובה אוהבת.
ילדה קסומה.
129אני מסתכלת עליה וליבי מתרחב מרוב אהבה וגאווה
מרוב שמחה על שהיא בחרה בי.

כל חיבוק שלה אני נוצרת ושומרת.

ילדה שעברה דרך ארוכה כל כך וכל יום וכל שנה מחדש מוכיחה לנו שהיא רק התחילה בדרך…
מתמודדת באומץ עם כל האתגרים! עומדת מול כל הפחדים!
ילדה אמיצה! חכמה!
אחות מופלאה!

ילדה… כבר לא תינוקת.
אבל עדיין אוהבת שקוראים לה קטנטונת.

הילדה שלי!
11742784_10152988736572113_1362430939184759513_nואני? מתרגשת מאד…
דומעת לא פעם במהלך שבוע החגיגות…
מסתכלת עליה.. הקטנה הזו שלי שגדלה לה ככה…
הילדה הזו שלא חייכה במשך הרבה מאד זמן והשבוע מוקפת חברים ואהבה ומחייכת.
וצוחקת. ורוקדת.

הילדה שלי שחיכתה שכל החנוכיה תדלוק לכבודה ונולדה בנר אחרון של חנוכה והוסיפה כל כך הרבה אור למשפחה…
וכל שנה אנחנו מזמינים בני משפחה להדליק איתנו נר אחרון לכבודה.
גם השנה. וזו הייתה חגיגה ראשונה השנה…
019IMG_20151213_162839גם בכתה חגגו לה.
עשינו מצגת… עם שאלות שהיא בחרה לשאול על עצמה:
הצבע האהוב עליה  – כל הצבעים.
הנסיכה האהובה – אריאל בת הים.
שם החיבה האהוב עליה – קטנטונת.
וכמובן עוגת יומולדת…. ומשאלה וכיבוי נרות.
013
018ומסיבה נוספת לבנות הכתה.
יחד עם עוד שתי חברות מהכתה.
יומולדת נהדרת…
ערב קודם הן קישטו יחד את עוגת היומולדת המשותפת שלהן ובמסיבה כיבו יחד את הנרות.
תחנות שונות ליצירה – כנפיים…  דפי צביעה… בצק סוכר…
ושלוש ילדות מוקפות חברות ושמחה….224 081114042127(2)228

הילדה הזו שמלמדת אותי כל כך הרבה על התמודדות…
על הורות…
על העולם…

אני מקווה שהיא תמיד תדע כמה היא אהובה.
כמה כוחות יש לה.
מקווה שהיא תאמין שהיא יכולה הכל. כל מה שתרצה.
ושתמיד יהיו לה סיבות לחייך…
176

נקודות אור

כל שנה בחנוכה אני חושבת על נקודות האור בחיי.
השנה היו כל מיני כאלה.

בפעם הראשונה אי פעם הלכתי לבד עם איימי ואורי למופע. מופע חנוכה!
כמו כל שנה הלכנו למותק של פסטיבל. אבל בפעם הראשונה נכנסתי איתן לבד.
עד השנה לא העזתי ללכת איתן לבד וגם הצלחנו למצוא כרטיסים במבצעים של 1+1 אז זה לא היה משנה…
השנה לא מצאנו. קנינו 3 כרטיסים בזכות חבר טוב שמצא לנו כרטיסים מוזלים.
כל הלילה לפני לא ישנתי.
כל השבוע לפני ראינו ביוטיוב כמה שרק יכולנו שירים מהמופע.
יותר קל אצלנו להגיע למופע שכבר מכירים.
חדש זה מפחיד.
C360_2015-12-05-10-21-11-342~2אז ראינו כל מה שהצלחנו מהיוטיוב כמו כל שנה.
אני חייבת להודות שאני כל שנה מאד נהנית ממותק של פסטיבל.
שירי הילדות שלי עטופים בסיפור מסגרת מותאם לילדים.
ואחר כך כל השנה אפשר להמשיך לשיר את השירים.
השנה הסיפור היה מאד עדין ולא מפחיד מה שהתאים בול לילדות שלי.
כולנו ישבנו ונהננו מהשירים.. מהתלבושות.. מבועות הסבון…
הן שרו את השירים יחד עם המופע.
התרגשו וצעקו עם כולם במקומות הנכונים.
העובדה שהסכמתי לקנות בובת במבליק שצפתה איתנו במופע רק עזרה ותרמה להנאה…
C360_2015-12-05-08-55-42-901~2 C360_2015-12-05-08-55-49-681~2 C360_2015-12-05-09-31-06-226 C360_2015-12-05-10-16-14-041יעלי ועומרי המקסימים שימחו  מאד את הבנות שהיו גיבורי המופע השנה.
ואפילו נסלח שלא שי ורועי ובמבליק הם הגיבורים כמו בשנה שעברה.
אבל כשהם עלו גם הם גרמו להתרגשות מיוחדת.
נהנתי מההנאה שלהן אולי יותר ממה שנהנתי מהמופע.
אחת ישבה לידי אחת עלי.
וכולנו נהנו.
גם במבליק.
אין שום ספק ששנה הבאה נלך שוב….
C360_2015-12-08-15-17-27-212~2נקודת אור נוספת שהייתה לנו בחג הזה הייתה אורי.
חוץ מזה שהיא כולה ילדת אור השנה היא התעלתה על עצמה.
היא משתתפת בבית הספר שלה בשיעור ריקוד.
בחנוכה היא רקדה מול כל בית הספר – ילדים מורים והורים – בטקס על במה בשורה הראשונה.
רקדה עם כל החברים והחברות מהשיעור.
זכרה את התנועות. ורקדה.
אמא שלה כמובן עמדה בצד ודמעה.
הילדה שלי החזיקה שמשות ביד ורקדה והפיצה כל כך הרבה אור סביבה.
ואני הייתי גאה כל כך.
התרגשתי ולא יכולתי שלא לחשוב על זה שזו אותה ילדה שפעם בגן לא דיברה בכלל. לא עם ילדים ולא עם צוות. לא בזמן משחק ולא במפגש. ילדה שהסתגרה לתוך עצמה ולעמוד מול כולם היה אז אחד הדברים הכי מפחידים בעולם מבחינתה.
והשבוע היא לא רק עמדה היא רקדה! מול כולם.
למחרת כשדודה שלה שאלה אותה איך היה?
ילדת האור שלי ענתה שהיא הייתה גאה בעצמה יותר ממה שאנחנו היינו גאים בה!
ואני שוב דמעתי ואיחלתי בשקט שהיא תמיד תהיה גאה בעצמה.

ילד הפלא שלי –
אספתי אותו באחד הימים מחבר ואמא של החבר אמרה לי שהילד שלי השוויץ בכל מיני תוכניות שהוא רואה איתי.
ואני הזדקפתי פתאום והלב שלי קפץ לו…
כל רגשות האשמה שיש לי על כמה לא מספיק זמן ותשומת לה הוא מקבל כמה מגיע לו יותר.
וילד הפלא הזה מתמקד במה שהוא כן מקבל וזה משמעותי לו בדיוק כמו לי.
הייתי צריכה להחזיק את עצמי חזק לא להביך אותו בחיבוק מוחץ מול החבר ואמא שלו.

ובכורתי – נערה נפלאה שכזו.
צולחת את אתגרי גיל ההתבגרות בראש מורם.
כל האתגרים שעומדים בדרכה היא מתמודדת איתם באומץ וכשהיא מצליחה לשמור על ראש פתוח ולבדוק את עצמה שוב ושוב ולהעיז להסתכל הצידה ולנסות דרך אחרת אם אחת לא עובדת.
ואני מצליחה לדבר איתה. ולשמוע אותה והיא מקשיבה לי.
והנערה שהילדה שלי גדלה להיות ממלאת אותי גאווה עצומה.
C360_2015-12-11-10-45-24-161איימי שלי – שבאמצע השנה עברה לבית ספר חדש וצריכה להתמודד עם התחלה חדשה,
ללמוד כללים חדשים ושונים וילדים חדשים וצוות חדש.
ועושה הכל עם חיוך.
מתמודדת עם כל יום באומץ והצליחה להסביר לי שאפילו שהחדש מפחיד והיא לא מכירה את כל הכללים ומפחדת לעשות טעויות גם כיף לה.
וכבר הייתה אצלה חברה חדשה מבית הספר והן הסתדרו מעולה ובקושי היה צורך בתיווך.
ואני מקווה שהיא רק תמשיך לחייך ככה תמיד ושתחושת השייכות והקבלה שנתנו לה בבית הספר החדש תלווה אותה תמיד בכל מקום.
החג הזה בפעם הראשונה ישנה אצלה חברה.
חברה ותיקה שהבטחתי מזמן לאיימי שלכבוד היומולדת של החברה נזמין לישון אצלנו וקיימנו.
והיה נהדר!
הן שיחקו וקישקשו ואכלו ארוחת ערב יחד וקישקשו עוד במיטה.
התעוררה מוקדם והמשיכו לקשקש ולשחק ולצבוע וליצור יחד.
אבא הכין להן ארוחת בוקר מיוחדת של פנקייקס ששתיהן נהנו ממנה.
והכל היה ממש נהדר וכמעט רגיל.
היה צורך במעט תיווך ובסך הכל הן הסתדרו נהדר ואפילו דיברו על הפעם הבאה.
היכולת של הילדה המופלאה שלי למצוא חברים וחברות שמקבלים אותה בדיוק כמו שהיא והיכולת שלה לקבל כל אחד ואחת בדיוק כמו שהם מפליאים ומעוררים בי השתאות כל פעם מחדש…

C360_2015-12-06-18-34-07-468~2והאיש הזה שהתחתנתי איתו.
בתחילת דצמבר ציינו 15 שנים שאנחנו יחד.
ובזמן הזה עברנו יחד כל כך הרבה ועדיין אנחנו יחד.
ולפעמים כשהמחשבות בלילה לא מרפות ואני לא מצליחה לישון אני מסתכלת עליו – על האיש  הזה -שבחר בי לחלוק איתו את חייו ויודעת שלא יכולתי לבחור טוב יותר.
והלוואי ועוד 15 שנים נרגיש בדיוק אותו דבר.