פינת הכישלון היומי

חברתי היקרה דנה דימנט מפרסמת כבר חודש בפייסבוק שלה מדי יום את פוסט הכישלון היומי ומונה קבל עם ופייסבוק את כשלונותיה כפי שהיא רואה אותם בכל מיני כיוונים ותחומים ומתכוונת להמשיך בזה שנה!
בהתחלה כשהיא רק התחילה את הפינה רציתי לקחת כל דבר שהיא כותבת ולהראות לה מנול זה את הטוב …
הטוב שבה.. הטוב שהיא מפיצה סביבה… חשבתי אולי היא צריכה שיגידו לה? אולי היא לא רואה? אולי היא לא יודעת?
אבל שתקתי.
למדתי לעשות את זה בשנים האחרונות. אני עוד מתאמנת אבל מצליחה יותר ויותר.
לשתוק. לחכות רגע.. לא ישר להגיד מה שקופץ לי לראש. אז החלטתי לחכות ולשתוק בנתיים…
וקראתי אותה יום ועוד יום והמשכתי לשתוק ואז הבנתי..
היא כל כך טובה בלראות את הכשלונות!
היכולת לראות אותם להצליח לנסח במילים.. לעמוד מולם…
מול כל המקומות שבהם היא מרגישה היא הכי חלשה וכי קטנה והכי לא מסוגלת…
היכולת לזקק את זה למילים.
היכולת לעמוד מול עצמה.
הלוואי ואני הייתי מצליחה ככה…
לעמוד מול כל חסרונותי וכל כשלונותי להישיר מבט ולהמשיך לכישלון הבא.
אולי אם יותר אנשים יצליחו לראות בעצמם את הכשלונות והחסרונות שלהם הם יצליחו לבקר פחות אחרים.
אולי אם נצליח להסתכל על עצמנו בעיניים פקוחות כאלה יהיה מקום לכולם.
לא נצטרך להקטין אחרים לא נפחד מאחרים כי הם שונים מאיתנו.

לפעמים להסתכל על הכשלונות שלי זה הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם.
ולפעמים לפעמים זה מזכיר לי שזה מה שאני…  בת אדם…