גם איימי וגם אורי משולבות בחינוך הרגיל.
כלומר הן הולכות לגן רגיל ובית ספר רגיל ויש להן משלבת צמודה.
למעשה יש שתיים. כל אחת חצי שבוע.
המשלבת נמצאת איתן בבית ספר/גן ומתווכת ועוזרת איפה שצריך. המשלבות גם עובדות עם הבנות בבית.
יש דברים שאפשר לעבד ולתרגל ולהתאמן רק בחממה של הבית ולא מול כל הילדים.
כל שנה מחדש אחרי פסח מתחיל נוהל חיפוש המשלבות לשנה הבאה.
יש משפחות שמוצאות משלבות שממשיכות איתן לאורך שנים.
אנחנו איכשהו בנתיים לפחות לא כל כך הצלחנו למצוא משלבות כאלה.
למעט אחת שאיתנו כבר 4 שנים, השאר כל שנה מתחלפות.
כל שנה מחדש אנחנו מראיינים ושואלים ומנסים להבין האם מי שיושבת מולינו היא ההכי נכונה ומתאימה לילדה שלנו?
אז מה בעצם תפקיד המשלבת בעיננו?
ההגדרה הרשמית לתפקיד המשלבת היא: לעזור לתלמיד המשולב בסביבת הלימודים: להבין את חומרי הלמידה והמטלות, להשתלב חברתית וליטול חלק בפעילויות המתקיימות במסגרת החינוכית.
בעיני היא בעצם המשקפיים החברתיים של הילדה.
היא עוזרת לפענח מצבים חברתיים בזמן אמת וגם לפעמים בדיעבד.
גם אם לפעמים הפינות שלהן פחות ברורות הבנות שלי נתקלות ביומיום שלהן בהמון פינות ובעצם בכל מיני מובנים תלויות במשלבות להישרדות חברתית.
לפעמים בזמן אמת אי אפשר להתחיל לחשוב ולדון במה קורה בזמן אמת אם בגלל כל הילדים מסביב ואם מסיבות אחרות ואז העיבוד נעשה אחכ לא ליד שאר הילדים.
לכן הכרחי שהמשלבת נשארת במרחק שמיעה מהילדה כל הזמן כדי שתוכל לשמוע את כל השיחות שהילדה שותפה להן גם אם בתור מאזינה ואפשר יהיה אחכ לעשות עיבוד אם צריך.
כי אם אנחנו צריכים להסתמך על הדיווח של שלהן לפעמים זה בלתי אפשרי לעבד כי הדיווח הוא מתוך ההבנה הלקויה של הסיטואציה ואי אפשר לפענח מה קרה ולעבד וללמוד מזה אם התיאור לא מלא ומדוייק.
הילדות שלי צריכות עזרה לפעמים גם בהשתלבות בשיחה.
מה שלרובינו הולך יחסית בקלות וטיבעיות – שיחות 'סמולטוק' – מה שלומך? מה עשית אתמול? וכד' ואנחנו שואלים שאלות בהתאם להתקדמות השיחה ולתשובות שקיבלנו לשאלות קודמות – לבנות שלי מורכב ודורש לימוד מכוון ותכנון מוקדם.
לאורי למשל קשה מאד להשתלב בשיחות בגן עם החברות. הן יושבות ליד שולחן היצירה ומשוחחות על מגוון דברים – [מה עשו בשבת.. מה עשו בחוגים.. מה עשו עם האחים/ות… מריבות עם האחים… מה קרה אחהצ… ועוד ועוד] לאורי קשה מאד להשתלב בשיחות האלה.
היא לאט לאט למדה מודל של שיחה – מה עשית בשבת? למשל – ואז היה צורך ללמדו להרחיב אותו.
כי אחרת במהלך כל השבוע היא נשארה עם אותה שאלה.
קשה לה להגיב למהלך טיבעי של שיחה ולהמשיך אותו כמו שרובינו עושים – פשוט שואלים שאלות מתוך התעניינות כנה במי שמשוחח איתנו ומתוך מה שאמר.
לאורי שלי זה לא בא טיבעי.
וזה אחד המקומות שהמשלבות צריכות להיות צמודות אליה ולעזור לה.
גם במשחקים קשה לבנות שלי להשתלב לבד.
לא תמיד הן יודעות איך לבקש להצטרף.
לא תמיד הן מבינות אם הסכימו או לא שיצטרפו.
לא תמיד הן מבינות את כללי המשחק.
ולרוב הן רוצות לשחק רק במשחקים מוכרים להן היטב.
אחת ממטרות העבודה בבית הייתה הרחבת מגוון המשחקים כי קל יותר היה להנגיש עבורן משהו חדש שמעורר אצלן חשש ופחד בסביבה הבטוחה של הבית ואחרי שהוא כבר לא היה מפחיד והפך מוכר אז להציע לשחק בו גם בגן/ביס.
לפעמים המשלבת צריכה גם להעמיד דרישות מול הילדה – כי כמו כל ילד לפעמים נוח להן להיתלות בקשיים שונים ולנסות להימנע מהתמודדות.
ההכרות בין המשלבות לילדה צריכה להיות טובה מספיק שהמשלבת תדע לזהות מתי הילדה נמנעת בגלל קושי ומה הכלים שיעזרו לה ואיך לא לוותר על הדרישה ומתי הילדה נמנעת כי היא לא יכולה וזה באמת קשה מדי ואז אולי אפשר לפרק את המשימה לתת משימות וככה לעזור לביצוע.
הרבה מתפקיד המשלבות בעיני הוא לעזור לשאר הילדים לראות את המסוגלות והיכולות של הילדות.
את הקשיים והשוני הילדים, לדעתי, רואים לבד. ולכן בעיני חשוב שמישהו מחזק מולם את נקודות האור והיכולות.
להדגיש שיש גם וגם.
זה חשוב מאד לבנות כי, בעיני, כולנו נבנים ומתקדמים טוב יותר דרך ההצלחות מאשר דרך הכשלונות.
וכשאנחנו מחזקים אותן על ההצלחות הביטחון העצמי נבנה ולאט לאט מתוך ההצלחות נבנות עוד הצלחות ויש עוד התקדמות…
צעדי ההתקדמות לפעמים קטנים.
אני חושבת שזה אולי אחד השינויים המשמעותיים שקרה לנו מאז איימי אובחנה – שלמדנו לראות ולשמוח מכל התקדמות קטנה.
לפעמים דברים שאצל ילדים אחרים פחות היינו שמים לב או מתרגשים מהם אצלן מגיעים אחרי עבודה מכוונת והתכוונות וכשאנחנו רואים שזה הצליח אנחנו שמחים. ולמדנו גם להנות מהשמחה הזו.
ולהיות בתוכה רגע לפני שאנחנו מסתכלים על המטרה הבאה…
והמשלבות? לומדות לראות את הבנות כמו שהן.
עם הצדדים החזקים והיכולות המופלאות והמתיקות ושמחת החיים וההומור.
וגם את הצדדים החלשים והקשיים והמקומות שצריכים יותר חיזוק ויותר הכוונה ויותר תמיכה.
ושמחות איתנו על ההצלחות.
כשמשלבת מזהה הצלחה או התקדמות. גם אם קטנה ושמחה עליה אני יודעת שבחרנו נכון.
אני יודעת שהיא רואה את הילדה שלי כמו שהיא.
שהיא שמחה בהצלחות שלה. ולעזור לה כשהיא צריכה עזרה. וגם לראות מתי אפשר לדרוש ואיך.
תפקיד המשלבת בעיני הוא מהותי ומורכב.
הוא דורש הרבה סבלנות והבנה והכרות טובה מאד עם הילדה.
המשלבת גם מתווכת במידה מסויימת בין המערכת לבית,
וצריכה ללמוד להיות בתוך המערכת אבל לא לגמרי חלק ממנה.
ולנווט בהצלחה בין כל הגורמים.
הילדות שלי לא יכולות להסתדר בלי משלבות.
ולמשלבות שלהן יש חלק לא קטן בהתקדמות שלהן.
מכירים מישהי מופלאה כזו? שרוצה ויכולה למלא את התפקיד המאתגר והמספק הזה?
תפנו אותה אלינו…
מבטיחים שהיא תזכה לעבוד עם ילדה מופלאה, מיוחדת ושהיא תלמד על עצמה ועל העולם לא פחות ממה שהיא תלמד על הילדה שלי ועל אוטיזם.