זמן

ברוכים הבאים לאביב.
106היום באופן רשמי מתחיל האביב.
כמו שאיימי הסבירה לי – 21.3 זה יום השוויון – יש בו בדיוק אותו מספר שעות של חושך ואור.
ממחר יהיו יותר שעות אור.
הבעיה מבחינתי היא שעדיין נשארות רק 24 שעות ביממה.
בעוד של- todolist שלי מתווספות כל הזמן עוד ועוד משימות.
חלקן דחופות מאד וחלקן דחופות פחות. כולן צריכות מענה.
יחד איתן יש המוני רגשות אשם שלא מפסיקים לחלחל. ומחשבות שלא מרפות.

בעוד 10 ימים איימי שלי תהיה בת 7.
ילדה מופלאה, חכמה, מקסימה, אינטליגנטית ועם אוטיזם.
הפער בינה לבין בני גילה הולך וגדל.
היא מודעת לשוני שלה ולדעתי גם הם.
אני מסתכלת בה מהצד גאה וגם דומעת וחושבת מה יהיה בעתיד?
מה יקרה כשהפער יגדל עוד? מה יקרה כשהם יבינו את עומק הפער? האם יצליחו לבנות גשר?
האם ירצו?
אני מסתכלת על האחיות של איימי ועל אחיה. כל אחד מהם ממלא אותי גאווה עצומה.
אבל גם דאגות. האם אצליח לתת לכל אחד מהם מה שהוא צריך? מה המחיר שנשלם על הבחירה הקשה לוותר על מילוי צורך של אחד מהם? איך תשפיע כל אחת מהבחירות ההוריות שלנו על עתידם?

אתמול בחרנו להניח לרגע את כל הספקות והדאגות והמחשבות.
בכורתינו המופלאה תחגוג 12 בעוד כמה חודשים.
הכנו לה מספר משימות שהיא צריכה לבצע.
משימה אחת כבר סיימה בהצלחה ובעומק שהפתיע אותנו ומילא את שנינו שוב בגאווה
במי שהיא, במי שהיא גדלה להיות וביכולת החשיבה שלה ובדרך שלה.
בין המשימות שהצבנו לה יש משימות מסוגים שונים – חלקן דורשות חיפוש, וחקירת נושאים חדשים, הסקת מסקנות והבעת דעה, מנומקת.
חלקן דורשות השקעת מחשבה, חלקן דורשות יצירתיות.
וכמובן שילוב של כל אלה יחד…
014

אתמול לקחנו פסק זמן.
כחלק מהמשימות היה לנו חשוב להוסיף דברים רק איתנו.
אתמול זכיתי להיות הראשונה מבין שנינו ליישם.
הלכנו רק שתינו לסדנת צילום.
חסכנו כסף לסדנה כמה חודשים מראש, מצאנו סדנה שנראתה לנו, פינינו את הזמן,
לקחנו מצלמות והלכנו.
3 שעות לבד רק אני ובכורתי. זה דבר שכמעט ולא קורה בשגרה.
3 שעות היינו רק שתינו, והמצלמות עם מנחות הסדנה ושאר המשתתפות.
גילינו אחת עם השניה יצירתיות שלא התנסינו בה אף פעם.
הסתכלנו אחת על השניה דרך עדשת המצלמה ובלעדיה.
062 085גילינו אחת בשניה ואחת עם השניה צבעים וזויות בעולם שאני לא בטוחה ששמנו לב אליהם קודם.
026צילמנו אחת את השניה וגם דברים סביבנו. הצטלמנו יחד.
099ובעיקר היינו. רק שתינו. יחד לבד.
לקחנו לנו פסק זמן מיוחד שעזר לנו לגלות אחת את השניה ואת העולם סביבנו בדרך שונה מאיך שאנחנו מסתגלות ומתקשרות בדרך כלל.
הוספנו עוד גוון, שונה אחר מיוחד ונוסף לתקשורת ביננו.
הלוואי ויהיו לנו עוד המון פסקי זמן משותפים ומופלאים כאלה.
125IMG_5502

מחשבה אחת על “זמן

  1. בכורתך, וגם השלושה האחרים, היו מופלאים לחלוטין, חמודים ונעימים, ומקסימים ביותר.
    את אמא נהדרת, האיש הוא אבא נהדר.
    אני חושבת שאתם נותנים להם כל כך הרבה, מציעים להם כל כך הרבה, חושפים אותם לכל כך הרבה. זה מדהים אותי. חבל שאת לא רואה את זה מהצד (המשתאה) שלנו.
    ולגבי הגישור על הפער, הרצון לגשר – את צריכה לראות את הבנות שלנו משחקות ביחד;-)
    חיבוק ענקי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s