פוסט יומולדת

קראתי את את מה שאיחלתי לעצמי בשנה שעברה והבנתי שאת הכל אני מאחלת לעצמי גם השנה.
חלק השנה אפילו בדגש גדול יותר.
שלוות נפש…
רוגע…
בתקופה הזו.. במצב הזה..
שקט ורוגע ושלווה הם נצרכים כל כך.

לא כתבתי כלום על מסיבות הסיום וסוף השנה.
לא כי לא היה לי מה לכתוב אלא כי היה כל כך הרבה.
וכל כך הרבה התערבב יחד שלא הצלחתי לנסח כלום.

גדלתי בשנה.
אני עברתי כל כך הרבה השנה מול עצמי.
ועברנו כל כך הרבה כמשפחה.

השתניתי חיצונית אבל גם מבפנים עברתי תהליך.
למדתי שעדיין אני צריכה להילחם על מה שמגיע לבנות שלי ושאני מסוגלת לעשות את זה.
למדתי שיש בעולם אנשים טובים ובעלי מקצוע טובים אבל יש גם אחרים.
ושאני צריכה לא לתת להם להסיט אותי מהדרך בעד הילדים שלי. הזכירו לי שלפעמים מילים יכולות מאד לפגוע. אבל גם לחזק.
למדתי שהתחזקתי עם השנים. ויותר קל לי לסנן.
נזכרתי שהעובדה שמעולם לא היה אכפת לי מה אחרים חושבים עלי אלא יותר שאני אוכל לחיות בשלום עם עצמי היא עדיין הדרך הנכונה עבורי.

למדתי על הילדים שלי המון.
על החוזקות והחולשות של כל אחד מהם מחדש.
למדתי על הקשר ביני ובינהם.
למדתי על האיש שלי מחדש…   עלינו כזוג.
אני יכולה רק לקוות שנישאר כל כך ביחד תמיד.
ושנשכיל תמיד לפתור את המחלוקות ולהמשיך ביחד.

השיח הנוכחי ברשתות השונות והמלחמה גרמה לי מחדש לחשוב על בחירות שונות שבחרתי.
והראשונה שבהן היא הבחירה לחיות את חיי כאן ולגדל כאן את ילדיי.
כמו שהיטיבה לנסח חברה במקום אחר בדיון בנושא:
זה הבית שלי. אני קשורה למקום הזה בכל נים ותא מגופי. לא רוצה לחשוב על לחיות בארץ אחרת. רוצה לחשוב ולעשות כדי שיהיה פה טוב יותר. לא מוותרת על התקווה הזו.
ועם זאת מרגישה שכרגע אין לי מספיק כוחות להיות מעורבת ופעילה כמו שהייתי פעם. המשאבים שלי מופנים למקומות אחרים, חשובים גם הם. אבל גיליתי שחסר לי להיות יותר פעילה ומעורבת גם בנושאים האלה.
אני מקווה שאני מצליחה להעביר לילדיי את הגאווה בהיותם ישראלים למרות הכל.
אני מקווה שהם יודעים שבחרתי לגור כאן ולבנות כאן את חיי ושבחרנו לגדל אותם כאן.
אני מקווה שיסלחו לנו על הבחירה הלא פשוטה הזו.

אני רוצה לאחל לעצמי ואולי לכולם שהשנה הבאה תהיה שלווה יותר.
קלה יותר. עם פחות גלים ומשברים.
שנה של שגרה מבורכת ושקטה.
אני רוצה לאחל לעצמי ביומולדת הבא שאעיז לקחת חופש אמיתי רגשי ופיסי ולנסוע לבד בלי ילדים –
לכמה ימים.  לשקט…
אני מאחלת לעצמי שאעיז יותר בשנה הבאה. אאמין בעצמי יותר ואעז לעשות דברים שהשנה אני רק חולמת ומפנטזת עליהם.
אני מאחלת לעצמי רווחה כלכלית כזו שתאפשר לי להעניק לילדיי מה שהם צריכים בלי לבחור כל חודש מחדש על מה מוותרים כי אין מספיק ומי החודש ישלם את מחיר האין.
וכמובן בריאות – לי ולכל הקרובים והאהובים עלי. כי בלי בריאות מה ישאר?
ואני מאחלת לעצמי שאצליח תמיד להמשיך לראות את הטוב בחיי. את האנשים הטובים סביבי. ואצליח לדבוק בהם ולשאוב מהם אופטימיות וכוחות להמשיך הלאה.

אני מקווה שבקרוב המדינה תשקוט והלוואי ותהיה כאן קצת יותר שלווה.

3 מחשבות על “פוסט יומולדת

  1. פינגבק: פוסט מההסגר…. [פוסט ארוך מאד ומלא תמונות] | Mommy Pooh

  2. פינגבק: חשבון הנפש השנתי או פוסט יומולדת | Mommy Pooh

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s