יום האם 2014

כן אני יודעת זה יום המשפחה אבל אני רוצה לכתוב דווקא על אימהות.
על האימהות החברות החדשות שלי.   על החברות הזאת בין אימהות.
על המשפחה שלי אני כותבת כל הזמן – על בן זוגי המופלא שהוא שותף מלא לחיי ולגידול הילדים.
על 4 ילדי המופלאים כל אחד בדרכו.
על ההורים שלנו והאחים שלנו שעוזרים ותומכים בדרכם ומהווים חלק משמעותי מחיינו ומחיי ילדינו.

יש לי חברות ילדות שחלקן איתי מגילאי 14-16. חברות מופלאות שכתבתי עליהן בעבר.
הפעם אני רוצה לכתוב על המשפחות החדשות שנוספו לחיי –
האימהות האלה שהכרתי לאורך הדרך מאז האבחון של איימי.
שביחד עם משפחתן הפכו לחלק מהמשפחה החדשה שנכנסנו אליה.
המשפחות המיוחדות, האימהות המיוחדות!
האימהות האלה, החברות שלי שאני יכולה לספר רק חצי משפט וכבר יבינו את כל הסיפור…
האימהות האלה שמכל אחת אני לומדת משהו – מאחת איך להילחם ולא לוותר על מה שאני מאמינה בו, ומאחרת איך לא לוותר על עצמי בתוך המרתון, ומאחרת איך להסתכל על התמונה הכוללת לפני שאני יוצאת לדרך, ומאחרת איך להסתכל על הפרטים,מאחרת איך להגיד כל מה שיש לי, ומאחרת איך לשתוק לפעמים לפני שאני אומרת.
מכל אחת אני לומדת משהו אחר שהולך איתי הלאה יחד עם מי שנתנה לי….
כמו ציידת אוצרות – אוצרות אנושיים אני מוצאת – כל אחת מהנשים האלה היא אשה מיוחדת בזכות עצמה ואמא מיוחדת.
ואני? אני רק התמזל מזלי להכיר אותן ושהן יהפכו לחלק מחיי ולמדתי מכולן יחד כמה כוח יש לאימהות ביחד ולחוד.
האימהות האלה, החברות שלי שיודעות שלפעמים שכל מה שאני צריכה זה הקשבה ולא הבטחה שהכל יהיה בסדר או פתרונות כי לפעמים פשוט אין כאלה..
שלפעמים רק צריך מישהו שיקשיב לבאסה עד שהיא תעבור ונרים חזרה את הראש ונמשיך הלאה…
המשפחות האלה שבכל שבת כמעט מזמינות אותנו להצטרף לפעילות ולבלות יחד…
החברות האלה שיודעות להרגיש מתי עובר עלי יום מבאס ושולחות לי כל היום אייקונים מצחיקים וטיפשיים בווטס אפ רק כדי לגרום לי לחייך מדי פעם..
החברות האלה שמדברות איתי כבר מעכשיו על חופשת משפחות בפסח או בקיץ וברור להן שאנחנו באים איתם בהרכב מלא [לא שאני בטוחה שנוכל להרשות לעצמנו אבל נעים לדעת שלוקחים אותנו בחשבון בתוכניות].
החברות האלה שאני מכירה מעט זמן יחסית אבל הפכו לחברות נפש קרובות מאד.
החברות האלה שאנחנו מצליחות גם להעיר ולבקר אחת את השניה בלי שהשניה תיעלב, שאנחנו מצליחות לעזור אחת לשניה בהמלצות וגם בניעור טוב מדי פעם וגם לתמוך ולחבק ורק להקשיב כשצריך…
החברות האלה שגורמות לי להרגיש הכי רצויה בעולם….
כל אחת מהן עם מטען משלה עם עולם משלה ובכל זאת הן בחרו לכלול אותי בעולמן ואני רק רוצה להגיד להן תודה.
תודה על שאתן בחיי…