חשבון נפש שנתי

לפני כמה ימים היה יום הולדתי לפי התאריך העברי ועוד כמה ימים יחול הלועזי.
כל שנה בתקופה הזו אני עושה חשבון נפש.

מה איחלתי לעצמי שנה שעברה? מה התגשם? מה אני עוד מחכה להגשים?
מה אני מאחלת לעצמי לשנה הבאה? מה יש לי? מה חסר?
מן טבלת פלוסים ומינוסים שנתית…

אז מה היה?
ילדה אחת נכנסה לאלוטף.
ילדה אחת עברה לגן רגיל עם גננת נהדרת ומשלבות מופלאות ופרחה שם.
ילדה בכורה אחת התבגרה לי פתאום וזה מופלא ומפחיד ביחד.
ילד אחד הפך מילדון לילד בוגר וזה מופלא ומוזר.

זכיתי בשני אחייני פלא מופלאים ולמדתי שגם ללהיות דודה יש חסרונות ולא רק יתרונות.
בעיקר קשה לפעמים להתאפק ולא להגיד מה שיש לי.
אבל אני חושבת שאני יכולה לטפוח לעצמי על השכם ולהגיד שסך הכל,בתחום הזה, הצלחתי יפה השנה.

ואני? אני חושבת שהשנה לאט לאט חילחלה לי ההבנה שאני כבר לא אמא לתינוקות. ולא אהיה יותר.
אני אמא לילדים. ויש בזה המון יתרונות אבל גם קצת געגוע וחוסר.
למדתי שוב המון על הורות. ועל שחרור.
למדתי על הכוחות שיש לילדים שלי. כל אחד מהם והכוחות המיוחדים שלו.
וגם הכוח המיוחד של הביחד שלהם מדהים אותי כל פעם מחדש.
למדתי לקחת צעד הצידה לפעמים. ולמדתי שלפעמים דווקא להסתער קדימה בכל הכוח זו הדרך הנכונה.
למדתי מחדש את הכוח שבנתינה.
ולמדתי, שוב, כמה לא פשוט לבקש עזרה כשאנחנו צריכים.
למדתי שלפעמים אני מתאכזבת ממי שהכי ציפיתי ממנו שיהיה כאן לצידי.
ושלפעמים דווקא הם מפתיעים אותי במקומות ומעשים הכי לא צפויים.
למדתי שיש לי עוד המון ללמוד.
עלו בי המון שאלות בהמון תחומים שונים ועל חלקן מצאתי תשובות. על חלקן לא.
ובחלק מהמקרים התשובות הובילו לעוד שאלות.

גיליתי מחדש את המשפחה המדהימה שלי. ונזכרתי כמה כוחות יש לנו ביחד.
הסתכלתי קדימה וראיתי הרבה אור ותקווה.
אבל גם פחדים וחששות.

הקמנו את הקרן לאיימי ואורי בקיץ שעבר וזו הייתה אחת ההחלטות הכי לא פשוטות שקיבלנו ביחד עם פתיחת הבלוג הציבורי הזה.
חשיפת חיי משפחתי ברשת לא הייתה פשוטה בשום שלב.
הצלחנו לגייס יותר כסף ממה שחשבנו שנגייס ועם זאת לא מספיק עדיין אפילו לשנת שילוב אחת לשתיהן.

מה הייתי רוצה לאחל לעצמי לשנה הבאה?
שלווה – שלווה אמיתית שמאפשרת ללכת לישון בלילה בלי מליון דאגות וחששות מתרוצצות.
רוגע – כזה שמאפשר לקרוא ספר בשקט בלי מחשבות שמתגנבות ומפריעות לשקט.
רווחה כלכלית – כזו שתאפשר לי לתת לכל ילדיי את מה שהם צריכים כדי להתקדם ולהתפתח וגם אם זה לא מוגזם שישאר קצת בצד לתת לאחרים.
חופש – כבר כמה שנים אנחנו חולמים לנסוע לחופשה עם הילדים. להתנתק מכל היומיום ולו ליומיים שלושה ופשוט להיות ביחד רחוק מהבית ומהדאגות היומיומיות.
בריאות – לי ולכל הקרובים והאהובים עלי. כי בלי בריאות מה ישאר?
וגם הייתי רוצה לאחל לעצמי להמשיך להצליח בכל שנה מחדש לראות את כל הטוב שיש בחיי ושתמיד אשאר עם תקווה שהשנה הבאה תהיה מוצלחת ושלווה יותר.

ומה ביקשתי מתנות יומולדת?
כל מי ששאל אותי קיבל את אותה תשובה – תתרמו לקרן של הבנות שלי.
כל שקל שנכנס לשם עוזר לי לישון יותר בשקט בלילה.

4 מחשבות על “חשבון נפש שנתי

  1. אהובה, אני חושבת שמכל הדברים המופלאים שקראתי כאן העיקרי הוא הלמידה לבקש עזרה.
    כי ברגע שאת מבינה שכששואלים אותך אם צריכה משהו מתכוונים לזה, ולומדת לומר "כן. אני צריכה את זה ואת זה"-
    ואת יודעת שיש ממי לבקש ומה לקבל- הרבה מחוסר האונים והחרדות יכולים להרגע או להוריד ווליום.
    יש לך על מי להישען, וברגע שתרשי לעצמך להישען המשא יתחלק.

    יש לך ילדים מדהימים, ועכשיו את יכולה להתפנות לראות אותם גדלים והופכים לאנשים מדהימים, וההתמקדות בזה מגיעה כשאת כבר לא אמא לתינוקות, אלא לאנשים.

    שיהיה לך יומולדת שמח ומאושר, מלא צחוק ילדים ואופטימיות

  2. פינגבק: שנה הלכה – שנה באה… | Mommy Pooh

  3. פינגבק: פוסט יומולדת | Mommy Pooh

  4. פינגבק: חשבון הנפש השנתי או פוסט יומולדת | Mommy Pooh

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s