התינוקת שלי חולה

התינוקת שלי חולה.
ונכון שלפי הגיל היא כבר לא תינוקת. אבל היא בכל זאת התינוקת שלי ותמיד תהיה.
כבר שני לילות היא מתעוררת בלילה בבכי שכואבת לה הרגל.
היה לנו ברור שזו לא הרגל אבל שום דבר לא נראה לא בסדר.

הילדה שלי למדה לדבר כל כך ברור,
למדה איך לנהל שיחות שלמות על דברים,
למדה לבקש מה היא רוצה,
מי שפוגש אותה לראשונה לא מאמין שהיא מדברת פחות משנה,
הילדה שלי שלפי הקלינאית אין לה שום איחור שפתי [היא בתפקוד גבוה מאד],
לא תמיד יודעת להסביר מה ואיפה כואב לה.

אני לא יודעת אם אפשר להעביר את התסכול בזה דרך כתיבה.
התינוקת שלי אומללה ברור שמשהו מציק לה ואין לי שום דרך להבין מה כואב לה ואיפה.
התינוקת שלי אומללה ואני לא יכולה לחבק אותה כי החיבוק רק מפריע לה.
בסוף היא הסכימה לשבת עלי כדי לראות רוי בוי [מזל שיש רוי בוי] ונרדמה, בלי כוונה כמובן.

אני התענגתי על כל רגע ביחד עם הרחמים עליה.
ברגע שהתעוררה ירדה ממני וחזרה להתלונן על רגל כואבת ואפילו ביקשה פלסטר והתעצבנה שהוא לא עוזר.
אחרי שהצלחנו לשכנע אותה לקחת תרופה להורדת חום היא כמובן הקיאה.
אבל כנראה שמשהו בכל זאת נכנס כי זה עזר ואחרי כמה זמן ראינו איך היא קצת מתאוששת ונרדמה בלי עוד מנה.
תחזיקו אצבעות שתישן עד הבוקר ותקום בריאה 🙂