פוסט אופטימי

אז אולי דווקא כי מצב הרוח שלי לא במיטבו ואולי סתם לכבוד השנה החדשה החלטתי לכתוב פוסט אופטימי.

* פגשתי בדיוק את האיש הנכון לי והוא בחר בי לחלוק איתה את חייו ואנחנו ביחד כבר 12 שנים שלמות.
* נכנסתי בקלות להריון כשרציתי…
* זכיתי בשאחת מהלידות שלי הייתה לידת מתנה מופלאה במיוחד.
* זכיתי בילדה בכורה נהדרת חכמה מופלאה ועוד מליון תארים שאני יכולה לחשוב עליהם.
* גם אח שלה הוא ילד פלא בפני עצמו ועם המון תכונות טובות שיקח יותר מפוסט שלם לתאר.
* זכיתי בילדה שלישית שלימדה אותי שכל מה שחשבתי שידעתי ולמדתי מהורות לשניים היא כלום לעומת מה שיש לי עוד ללמוד.
* וזכיתי בילדת הפלא הקטנה שלי שמלמדת אותנו כל יום וכל שבוע מחדש ילד רביעי לא מגדל את עצמו וגם איתו יש עוד מה ללמוד.
* זכיתי בשנות חייהם הקצרות של ילדיי ללמוד על הורות/אימהות/אנושיות/בירוקרטיה ועוד כמה נושאים יותר ממה שלמדתי בכל השנים לפני זה.
* למדתי להעריך מחדש את החברים שנותרו לנו ולהעריך אחרת את החדשים שהכרנו בשנתיים האחרונות.
* זכיתי בחברות שאני יכולה רק להודות על קיומן בחיי.
* נתקלתי באנשי מקצוע נהדרים ואיכפתיים ושהילדה שלי [כל אחת מהן לחוד ושתיהן ביחד] היו חשובות להן וניסו לראות אותן כמו שהן – עם הטוב והרע ולרגע לא התייאשו מהן.
* הצלחנו למנוע משנה אחת גרועה לא לגרום לנזק או רגרסיה.
* זכינו למצוא משלבות שאוהבות את הילדה שלי אהבת נפש והיא אותן ומאמינות בה ומצליחות להביא אותה למחוזות שלפני שנתיים יכולתי רק לדמיין ושאני מרגישה שהפכן ממש לחלק מהמשפחה שלנו.
* זכיתי במשפחה הכי נפלאה ואוהבת וילדים שהם חברים טובים והילדים הכי מופלאים שיכולתי לאחל לעצמי.
* זכיתי להגשים חלק מהחלומות שלי ועדיין יש לי אפשרות להמשיך לחלום ולהגשים אחרים.

IMG_4148

אני מאחלת לעצמי [וכמובן לכל מי שקורא/ת] שכל הטוב ימשך.
שאדע תמיד לראות את הטוב…
וגם קצת יותר רווחה כלכלית תעזור כמובן….

 

התינוקת שלי בת 3!!

התינוקת שלי בת 3.
אין ולא יהיו לי יותר תינוקות.

אוריקי בת 3

קטנתי המופלאה – ילדת האור והפלא בת 3.
"אני לא תינוקת אמא אני גדולה גדולה"
הילדה שלי שבמעט שנותיה עברנו איתה דרך ארוכה.
עם הריון שהיה ההריון הכי קל והכי ארוך
והלידה הכי קשה – פיסית, נפשית בנר אחרון של חנוכה.
התינוקת שלי שהייתה תינוקת חייכנית ומתרפקת וידידותית.

IMG_5810

התינוקת שלי שבגיל שנה פתאום התכנסה לתוך עצמה.
שפחדתי שאני מאבדת פתאום.
התינוקת שלי שהפסיקה פתאום לתקשר ולחייך ולרצות קרבה.
ונשארה יפהפיה ועדינה ושקטה.

IMG_1128

הילדה שלי שקיבלה המון אהבה ותמכה מהצוות הנפלא בגן שנה שעברה.
הילדה שלי שחזרה לחייך ולתקשר ולחבק.
והתחילה פתאום לדבר..
ילדה הפלא שלנו,
ילדת האור שלנו בת 3!!!

DSC_7872

ילדה שלי,
את העולם כולו אני רוצה לאחל לך.
שתמשיכי להתקדם ולהתקדם.
שתמשיכי להתפתח וללמוד ולשאול ולבדוק ולחקור ולנסות.
שתמשיכי לחייך ולחבק.
שתמשיכי לפזר סביבך אור וחיוכים.
שתמשיכי לצחוק ולהצחיק.
שתמשיכי להנות מהחיים ועם האחים שלך.
שתדעי תמיד כמה את אהובה.

אמא

ללא כותרת

אנשי מקצוע

יש כל מיני אנשי מקצוע.
כשאיימי אובחנה רוב מי שאיבחן אותה היו נהדרים מולנו ויצאנו מהם בתחושה טובה.
הקלינאית הייתה פחות מקצועית ולא פעם אמרה לנו את דעתה האישית על הבחירה שלנו לגדל את ילדינו בבית ועל הנזק שלדעתה אנחנו גורמים להם בכך וגם טרחה להויסף בפעמיים שפגשנו בה שאילו איימי הייתה במסגרת מצבה בטוח היה טוב יותר ורמזה שלנו יש חלק בכל שהיא בתפקוד נמוך כל כך.
באלוטף נתקלנו בצוות נפלא. הרגשנו שרואים את איימי ורואים אותנו.
הרגשנו במקום בטוח.
שלחתי את ביתי בלב שלם לשם.
וגם לתחושות/מחשבות/היסוסים/שאלות שלנו היה בהחלט מקום. ולאורך כל השנה נתנו לנו תחושה שדעתנו נחשבת ושאין ספק שאנחנו חקל חשוב בהחלטות הטיפוליות בילדה שלנו ובהתקדמות שלה.

שנה שעברה בגן תקשורת נתקלנו בהיפך הגמור.
אנשי מקצוע שכל השנה נתנו לנו תחושה שלא ממש מעניין אותם מה אנחנו חושבים ושזו הילדה שלנו.
אנשי מקצוע שלאורך שנת לימודים שלמה הסבירו לנו כמה אנחנו לא יודעים ולא מבינים ואף נאמר לנו מפורשות: "אבל אתם רק ההורים שלה איך אתם יכולים לדעת מה טוב בשבילה?".
הוצאנו אותה מהגן חודש וחצי לפני הסוף כי לא יכולנו יותר.
ותוך פחות משבוע קיבלנו חזרה את שמחת החיים של הילדה שלנו ונותר לנו רק להצטער ולהתמלא רגשות אשם שלא הוצאנו אותה קודם.

השנה כבר מתחילת השנה נתקלנו באנשים טובים שוב.
הגננת בגן הרגיל שאיימי בו שמתחילת השנה קיבלה אותנו בידיים פתוחות ולב פתוח.
ואף שמעולם לא שילבה קודם מוכנה להקשיב וללמוד ולשאול ולעשות מה שהיא יכולה למען הילדה שלי.
ורואה בה גם את נקודות האור לצד הקשיים ומצליחה מתוך אינסטינקט מדהים של אשת מקצוע שאכפת לה לעשות הרבה דברים נכונים גם בלי נסיום מקצועי בשילוב.
וכמובן המשלבות של איימי ששתיהן לצידה עם המון אהבה, רגישות, אכפתיות.
אחת הביאה איתה הרבה נסיון בשילוב ואחת עם פחות אבל באה עם הרבה נכונות להקשיב וללמוד ואין לי ספק שלשלושתן איימי שלי נכנסה עמוק ללב.

ובמעגל הרחב יותר יש סביבנו עוד אנשי מקצוע.
הפעם כאלה שבחרנו –
הקלינאית הנהדרת של איימי.
אותה קלינאית שטיפלה בה במסגרת האלוטף ובזכותה איימי שלי למדה לדבר בחרנו לחזור אליה.
וזה מוכיח את עצמו.
היא עשתה תצפית בגן ואחריה הקדישה כמעט שעה לשיחה איתי על התובנות שלה מהגן וכל אחת ואחת מהם קלעו בול על איימי שלי. על הצדדים החזקים והחלשים שלה. על איך לחזק ואיפה לתמוך ואיפה לוותר כרגע ולהפחית דרישה.

והתחלנו לאיימי טיפול גופני חדש אצל מטפלת שהומלצה לנו וגם איתה אחרי שפגשה את איימי שלי שעה אחת בלבד וסייגה בשיחה איתי את דבריה באומרה שבדרך כלל היא עושה אבחון ארוך יותר הקדישה כמעט שעה לשוחח איתי על תובנותיה וגם היא זיהתה בול את איימי שלי את החזק שבה וגם את החלש וגם את הדרכים שלדעתה יהיה נכון לגשת אליה.

והיום הייתה לנו פגישה עם הפסיכולוגית המטפלת באיימי.
גם אותה בחרנו וחזרנו אליה השנה אחרי שהיא טיפלה באיימי באלוטף ונוצר בינהן קשר מיוחד.
ובמשך מעל שעה שמענו ממנה איך היא רואה את איימי שלנו ושאלות על איך אנחנו רואים דברים.
יצאתי ממנה בתחושה שהתמזל מזלנו השנה שיש לנו אנשי מקצוע שכל כך אוהבים את הילדה שלי, ונהנים להיות איתה וגם מצליחים לראות אותה במדוייק את נקודות האור שבה ואת המקומות שקשה לה ושצריך לעזור לה ולחזק ולהכיל ולתווך.
התמזל מזלנו להיות מוקפים באנשי מקצוע שנותנים לנו מקום מלא בתוך התהליך ורואים בנו שותפים מלאים לדרך.
נשאר לי רק לאחל לנו ולאיימי שלי שנמשיך להיות מוקפים באור הזה סביבנו.

ובתור בונוס תמונות ממסיבת חנוכה היום בגן.
מסיבה שאליה התאמנו בבית [עם דיסק של שירי המסיבה] בחודש האחרון.
בניגוד לציפיות האמא הפסימית שלה איימי השתתפה במסיבה נהדר ונהנתה לא פחות מההורים שלה.
כמובן שסיימתי את המסיבה דומעת 🙂
ללא כותרת ללא כותרת2 ללא כותרת3