חזרה לאלוטף

היום איימי נסעה איתנו לאלוטף לאסוף את אורי מהגן.
זו הפעם הראשונה שהיא הייתה שם מאז סיימה את 'לימודיה' שם לפני שנתיים.
בדרך היא הייתה מרוגשת מאד ודיברה על אנשי צוות שהיו שם וילדים שהיו איתה והסבירה לעצמה שהילדים כבר בגן אחר כי הם גדולים.
וידעה לציין את אשת הצוות היחידה שנשארה עדיין מהתקופה שהיא הייתה ועכשיו היא הגננת של אורי.

כשנכנסנו הראשונה שהיא ראתה הייתה מי שהייתה בת השירות בגן שלה ועכשיו עובדת כאשת צוות בגן המקביל – איימי רצה אליה בחיבוק גדול ועזבה ומייד קפצה עליה שוב.
נכנסו לגן רימון, הקבוצה של אורי אותה קבוצה בה איימי הייתה, היא רצה מייד לחבק את אורי שקמה לחבק אותה.
ואז התחילה להסתכל מסביב – הגננת, שהייתה בגן גם כשאיימי הייתה שם קמה לחבק אותה גם, איימי נענתה ואז התחילה לבחון את הגן שנראה כמעט אותו דבר כמו כשהיא הייתה.
אחרי כמה שניות ביקשה לצאת.
אבא יצא איתה לחכות שאגיע עם אורי ובנתיים היא פרצה בבכי גדול ובאה לחפש אותי.
בדרך הביתה היא הסבירה לאורי: "פעם הייתי קטנה קטנה והלכתי לגן רימון עכשיו את קטנה קטנה והולכת לגן רימון אני כבר גדולה והולכת לגן ארז"
וגם בבית המשיכה קצת לדבר על הגן ועל החברים שגדלו והלכו לגנים אחרים.
הצטערתי שאין לה את היכולת לתאר לי מה היא מרגישה/חושבת על הביקור שם,
שהיא לא יכולה להסביר לי במילים שלה איך היא הרגישה לחזור לשם כ"גדולה" איך היא מרגישה אחרי שהייתה שם.

ואיך היה לי?
האמת שהלב שלי דפק בדרך לגן.
לא חושבת שפחות ממה שהוא דפק כשנסענו לשם עם אורי בפעם הראשונה.
מצד שני הפעם גם הייתה המון התרגשות חיובית כשחשבתי על המקום שאיימי הייתה בו כשסיימה את האלוטף ובטח המקום שהתחילה בו והמקום בו היא נמצאת היום.
איזו חתיכת דרך היא עשתה.
איזו דרך אנחנו עשינו.

7 מחשבות על “חזרה לאלוטף

  1. התלבטתי אתמול אם להגיב ובסוף החלטתי להגיב. רוב הזמן שומעים על "הרצף האוטיסטי" מבלי להבין מה זה בכלל. דרך העיניים שלך אני מקבל קצת ממה זה להיות הורה של ילדים אוטיסטיים. תודה לך.

  2. ועדיין, אני חושבת שהיא הצליחה להעביר לכם מסרים ותחושות, דרך התגובה שלה לנסיעה, לגננות, לבקשה לצאת מהן.
    תקשורת שלא היתה לה קודם, יכולות ביטוי שלא היו, ונלמדות כל הזמן.
    אני חושבת שעצם התחושה שלך שהתקדמת מאז להיום- התחושה הזו היא הישג.
    -אני עוד זוכרת את החיבוק מאיימי לפני כמה חודשים, אני זוכרת כמה הוא ריגש אותי.
    הילדה שלך לומדת, ולמידה הוא תהליך שלא נגמר.
    אתם לומדים איתה, וזה הישג אדיר.
    תודה שחזרת לספר לנו ולשתף אותנו\ כמו שדרור אמר- את מראה לנו התמודדות וחיים שרבים לא מכירים, תודה על הכוחות והאומץ לעשות את זה.

    • ברור שהיא העבירה. היא מעבירה הרבה. אבל אני עדיין חושבת שגם היא הרבה פעמים מתוסכלת מזה שהיא לא מצליחה להסביר את עצמה יותר ויחד עם זה אני מסתכלת עליה כל יום ובעיקר אתמול כאמור שם ופתאום מחלחלת אלי ההבנה של הדרך שהיא עברה ואנחנו.
      וכן – יש עוד הרבה ללמוד.

  3. היא מביעה את עצמה במעשים, ואת שם בכדי לשמוע את תחושותיה ורגשותיה דרך מעשיה. מאוד מרגש לקרוא אותך, רואה הכל, מעבירה את השמחה, את ההתרגשות, את ההשוואה בין אז והיום.
    הקשר בין איימי לאורי מאוד מרגש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s